ריב"א על התורה, בראשית כד:מז

ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידה חסר יוד לומר לך שלא לשם מתנה נתכוון אלא אמר הא גרמא לי שאני עתיד לברך השם כדכתיב ויאמר ברוך ה' יש לי לתת לה עשר זהובים שכך מקובלני מבית אברהם אדוני שכר ברכה י' זהובים וכן משמע בפר' כסוי הדם גבי הא דקאמר כוס של ברכה אתה שותה או מ' זהובים אתה נוטל ומאחר שהוכחנו שהברכה י' זהובים שוה א"כ האומר ק' ברכות בכל יום כאלו נתן רבוא מעות כנגד כל ישראל שהרי זהוב זה שקל כדכתיב עשרה זהב ומתרג' מתקל עשר סלעין דדהב ושקל זהב שוה כ"ה סלעים שקלי כסף הרי לכל ברכה ר"נ שקלים כסף ושקל כסף ד' דינרים והדינר ו' מעות כסף הרי ו' אלפים מעות כסף הברכה נמצא לק' ברכות ו' (מעות) [מאות] אלף מעות כסף כנגד שש מאות אלף שבישראל שהם ס' רבוא נמצא בשם ר' יהודה חסיד: