ריב"א על התורה, שמות כב:ד

מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. פרש"י למדך הכתו' כאן שהנזקין שמין להן בעדית. הטעם שאדם רוצה בקב שלו מקבים של חבירו. ועו' שהרי שלו מזומן לו ועוד כדי להזהירו שלא יזיק את חבירו. אבל גבי מלוה הזה לא נתכוון להזיקו אלא מתוך דחקו אינו משלם לו. ובדין שישלם לו זבורית אלא תקנו חכמים לשלם בינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לווין עניים. וכתובת אשה בזבורית דלא מידי אפסדה: