ריטב"א על יומא עג.

ולא כהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין תימה מאי זה טעם היה לנו להורידו דהא לא דמי למשיח שעבר וכל היכא דליכא טעמא הוה ליה מחוסר בגדים. תירץ ריב״א דמיירי שהיה זקן או חולה שאינו ראוי לצאת במלחמה ומושחין כהן אחר ואפילו הכי אין מורידין אותו מקדושת כהונתו לפי שמעלין בקדש ולא מורידין:

ה״ג דברים שבין כ״ג לכהן הדיוט פר הבא על כל המצות. וה״פ פר כהן משיח הבא על כל המצות דאלו פר העדה ליכא למימר דההוא צבור מייתו ליה ואי להקרבתו הא קי״ל דקרב אפילו בכהן הדיוט כדאיתא בת״כ. הלכך מאן דגריס פר כהן משיח ופר הבא ע״כ המצוות טועה הוא ובמס׳ מגלה תנן אין בין כהן משיח למרובה בגדים אלא פר הבא ע״כ המצות והיינו פר הכהן משיח כדפריש'. ובתוספת׳ נמי כך הגרסא כמו שכתבנו וכן פי׳ בתוס'.

ומחזיר את הרוצח. טעמיה מפרש במס׳ הוריות והא האי תנא לית ליה איבה מדקתני דכהן שעבר משמש בח׳ בגדים. ואפ״ה ס״ל דמשוח מלחמה אינו משמש בח':

כי לית ליה איבה בדכוותיה דהיינו כהן שעבר שנתכהן לעמד במקומו בזוטר מיניה דהיינו משוח מלחמה אית ליה איבה:

נשאל איתמר. פי׳ דההיא דרב דימי אר״י לא איתמר דכהן משוח מלחמה משמש בח׳ כלים אלא שנשאל באורים ותומים בח׳ כלים ואסיקנא דכהן משוח מלחמה אינו נשאל באורים ותומים לבדן אלא דמסייעי סיועי

ה״ג ולא מהרהר בלבו שנ׳ ושאל לו. פי׳ דליש׳ דשאלה לא משמ׳ אלא להוציא בשפתיו. ויש גורסי׳ שנ׳ על פיו יצאו וקשה דההוא על פיו של כהן הנשאל קאמר. ויש מתרצי׳ בזו דדריש ליה מדסמיך לושאל לו מכלל דנדרש גם על השואל ולא נהיר: