ריטב"א על יבמות צט.

ת"ר יש חולץ לאמו מספק והנכון בזה כפרש"י ז"ל וכבר פירשתי' בחדושי' הארוכי':

ת"ר יש מוכר את אביו להגבו' את אמו כתובת' עד הא קמ"ל מטלטלי משתעבדי לכתוב' ור"מ היא וש"מ דעבד' מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתוב' כי היכי דמטלטלי משתעבדי לב"ח משא"כ לרבנן דלדידהו אפי' מחיים לא משתעבדי לה מטלטלי מדין התלמוד וכמוכח מההי' דנדרי' שאמרו לו אפי' אתה מוכר שער ראשך חייב אתה להגבות לה כתובת' ואוקמ' כר"מ אלמא לרבנן אפי' מחיים לא משתעבדי לה מש"כ בב"ח דמיני' אפי' מגלימ' דאכתפי' וק"ל אפי' לר"מ היאך גובה כתובת' מהם דכיון שנתן כל נכסיו והוו להו נכסים משועבדי' שאין ב"ח טורף מהם עד דכתב לי' מטלטלי אגב מקרקעי כדאי' בב"ב וכדתני' עשה שורו אפותיקי ומכרו וכו' וכ"ת כשעשאו אפותיקי לכתוב' וקי"ל עשה עבדו אפותיקי ומכרו ב"ח גובה ממנו א"כ מאי אירייא לר"מ אפילו לרבנן נמי משתעבדי וכדאמרי' ייחוד לה מטלטלי לכתובה גובה בלא שבועה בפ' אעפ"י ולא אמרו חכמים אלא שמדין התלמוד אין מטלטלי' משועבדים לכתובת אשה וי"ל דהכא כשנתן כל נכסיו במתנת ש"מ דשויוה רבנן כירושה ולא כנכסים משועבדי' וכדכת' בפ' יש נוחלי' לדעת גדולי רבי' ז"ל ולדעתנו. אבל יש שפירוש שם והוא דעת רבי' דאפילו מתנת ש"מ כנכסי' משועבדים דיינם לה ולדבריהם י"ל דמיירי הכא כשנתן כל נכסיו לבן ע"מ שיהא קיי' בהם כתובת אמו שלא תפסיד כלום מכתובת' מפני מתנה זו: