ריטב"א על סוכה מ.

ופרכינן והא איכא עצים דמשחן והנאתן וביעורן שוה. ‎ פי׳‎ ‎עצים שעשוים להתחמם בהם שהנאתן וביעורן שוה והוא מל׳‎ שנה שחונ׳‎ וכדכתי׳‎ חמותי ראיתי אור דמתרגמינן שחנית וכל שם חום שחו׳‎ ושלא כפרש״י ז״ל. מהדרינן סתם עצים להסק׳‎ הם עומדין פירוש ובתר רובא אזלי׳‎ ושרי׳‎ אפי׳‎ מיעוטו דקיימי למשחן שלא חלק הכתוב בהם:

איכא נוסחי דגרסי׳‎ ועלים להסקה הם עומדים תנאי היא. פי׳‎ אי אמרי׳‎ דעצים דמשחא דינם כעלים דהסקה דשרו או דינם כפירות ואסירי וליתא דהא במתניתין דמייתי דלא דרשי׳‎ דומיא דלאכלה אלא אפילו עצים דהסקה שהנאתן אחר ביעורן יש בהן קדושת שביעית וכן בכל דכותייהו:

דתניא אין מוסרין פירות שביעית לכביסה ולמשרה. פירוש דאע״ג דכתיב לכם לכל צרכיכם דוקא דומיא דלאכלה שהנאתו וביעורו שוה אבל במידי אחרינא אסור וליהנות מהם אפילו תוך זמן הביעור ולדידהו עצים דהסקה שכל הנאתן אחר ביעורן אינה בכלל קדושת שביעית שאינה בכלל לאכלה האמור בדין שביעית ואפילו אחר הביעור הם מותרים כתנא דמתניתין דלעיל:

רבי יוסי אומר מוסרין דלא דריש לכם דומיא דלאכלה אלא מותר ליהנות מן הפירות תוך זמן הביעור אפילו במשרה וכביסה דלא הוי הנאתן וביעורן שוה כעין אכילה דלא ממעטינן מדומיא דלאכלה אלא מלוגמא שאינה שוה בכל כדמפרש תלמודא ונמצאו משרה וכביסה בשאר הנאות תוך הביעור וה״ה לעצים דהסקה דאע״ג דאין הנאתן וביעורן שוה אף הם בכלל לאכלה ומותרין בתוך הביעור ואסורין אחר זמן הביעור: