ריטב"א על נדה סח:

ומעיקרא מאי סבר הואיל והוחזק מעין פתוח ומסתברא כיון דר׳ אמר וראשון לא שאלתי וטעיתי שלא שאלתי ואשכחן להו לרבנן דאמרי בהדיא בבריתא מה לי דפרישא כראשון של הלכה למעשה אף בראשון ואע״ג דסתם מתני׳ בשני אבל בראשון לא מתני ר׳ היא דתקנין וסתם ולפי שלא שמע מהם אלא שני אמר איהו נמי שני אבל בריתא תני בהדיא כראשון ועלה סמכינן לישנא דגמ׳ נמי משמע דמתני׳ בילדותו דר׳ היא אבל בזקנותו חזר בו ואפילו הראשון בשני והיינו דקאמר ומעיקרא מאי סבר דמשמע דהאי חששא שהוחזק מעין פתוח ליתא דמעיקרא הוא דסבר הכי והדר ביה ובר מן דין דהכא ר׳ כדר׳ יוסי ור׳ שמעון תלו לה ולא מפלג פליג עליהו וכיון דאשכחן להו בהדיא דאמרי דאמרי אף בראשון ר׳ שלא שאל ראשון אין אומר למי שלא ראה את החדש שיבא ויעיד אלא למי שראה.

והרמב״ם ז״ל כתב בהפך מזה ולא נתחוורו לי דבריו.

והרמב״ן ז״ל כתב שיש לחוש טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי מטבילין אותה תשע טבילות וא״ת והא לכ״ע בעיא הפסק טהרה וי״ל דמעיקרא סבר דקאמרה יום אחד טמא ראיתי יום א׳ ראיתי ופסקתי קאמרה דאי לא היכי ידעה היא אי יום א׳ אייתר ובין השמשות ראיתי דקתני למאי דאוקימנא שבאה לפנינו בין השמשות לא ראיתי בין השמשות קאמרה אלא שבאה לפנינו בין השמשות ואמרה יום א׳ טמא ראיתי ונפסקה בטהרה: