ריטב"א על נדרים ז.

אמר רב פפא נדינא ממך דכולי עלמא אסור. פי' כשאמר נדינא ממך שאני אוכל לך דאי לא ידים שאין מוכיחות הוא דלא אתינן למימר אלא דנדינא לישנא דרחוקה הוא כמרוחקני ממך ולא עדיף מיניה וכדמפרש רבינו ז"ל וכל לשונו מבואר בעצמו ואינו צריך פי':

כתב רבינו ז"ל ואשכחן לחד מרבוותא דכתיב בפסקין דיליה מנודה אני לך שאני אוכל לך אסור פי' פסק הלכה כר"ע שחוכך בו להחמיר ולפי' אסור ואינו לוקה דקסבר דלא דחי רב חסדא לדר' עקיבא אלא במשמתינא אבל במנודה אני לך הלכתא כוותיה. אמר לו נדינא מינך הרי זה אסור ליהנות לו פי' ואע"ג דלא קאמר שאני אוכל לך דסבר הרב ההוא דמאי דאמרינן בגמרא אמר רב פפא נדינא מינך דכולי עלמא אסיר כפשטיה הוא אע"ג דלא אמר שאני אוכל לך וליכא למימר שכוונת הרב. ההוא כשאמר שאני אוכל לך וארישא דמילתא סמך דא"כ לא הוה ליה לאיתסורי אלא מאכילה ואמאי כתב אסור ליהנות לו אלא ודאי כדאמרן ולית הלכתא כוותיה אלא כמו שכתב רבינו ז"ל נכון ועיקר: