ריטב"א על נדרים עד:

ר' יהושע אומר לאחד ולא לשנים. פי' אם היא שומרת יבם אחד יכול להפר ואפילו בשלא עשה בה מאמר דיש זיקה אבל אם יש לה שני יבמין אין אחד מהם לבדו מפר דקסבר אין ברירה כדאיתא בגמ' ומיהו ברירה דהכא לאו כברירה דעלמא היא כדכתיבנא בפרק כל הגט:

רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים. ולאו משום דאין זיקה אלא כדקתני טעמא לפי שאין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה (ב) לארוסה דארוסה בסקילה ויבמה בלאו בלחוד והלכתא כר"ע דאפילו יבם אחד אינו יכול להפר ואפילו חייב במזונותיה:

האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום. פי' שאין אדם מקיים דבר שלא בא לעולם:

אמר הרי הן מופרין ר' אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר. וטעמא דרבנן כדמפרש בסיפא דהך מתני' אישה יקימנו ואישה יפרנו הוקשה הקמה להפרה לענין זה את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר את שלא בא לכלל הקם כגון זה לא בא לכלל הפר והלכתא כרבנן:

תניא האומר לאפוטרופוס. פי' לאשר על ביתו כל נדרים דתדור אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה יכול יהו מופרין ת"ל אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי ר' יאשיה. פי' דדריש אישה בתרא דהוי מיותר והוי מיעוטא אישה ולא שלוחה:

א"ל ר' יונתן מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו. כתב רבינו ז"ל והלכתא כר' יאשיה ולא מבעיא בנדרים שתדור דודאי אין אפוטרופוס מפר. פירוש דהא איהו גופיה לא מצי מפר כרבנן דמתני':

דגרסי' בנזירות [ריש דף יב.] אמר ר' יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם. שחוששין בכל אחת מהן שמא קדש שלוחו לקרובתה: