ריטב"א על נדרים עג

מתני' בוגרת ששהתה שנים עשר חדש משתבעה הבעל והכי איתא בפרק אע"פ [דף נז:] ואלמנה ששהתה שלשים יום ר' אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה כדתנן התם הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה יפר נדריה דחשבינן לה כאשתו וחכמים אומרים אין הבעל מפר עד שתכנס לחופה ואתיא למשנה אחרונה דתנן הגיע זמן אוכלת בתרומה דהויא כנשואה וקנין כספו ובית דין שלאחריהם אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה ודר' אליעזר אפילו למשנה אחרונה דהא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה דקנין כספו היא ומדרבנן הוא דלא אכלה משום סמפון או משום שמא תשקה לאחיה אבל הכא בנדרים אפילו מדאורייתא הבעל מפר דשאני הכא כדרב פנחס דאמר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת ומשתכנס לחופה קא סמכה דעתה והיא נודרת על דעתו כדי שיפר הוא לבדו וכדאיתא בגמ' [כאן דף עג:]: