ריטב"א על נדרים סא:

מתני' עד הבציר עד הקציר עד המסיק. פי' זמן לקיטת זיתים אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא ושאין זמנו קבוע כגון קציר ובציר ומסיק בין שאמר עד שיהא בין שאמר עד שיגיע פי' כי לפי שאין זמנו קבוע נופל בו לשון יהא ולא שיתכוון לומר עד שיעבור:

ירושלמי קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין שאני טועם עד שיהא משתה בני כמי שזמנו קבוע הוא. פי' ואסור עד שיצא או מאחר שיכול לדחותו לזמן אחר כמי שאין זמנו קבוע דמי ואינו אסור אלא עד שיגיע ולא איפשיטא ולחומרא ואסור עד שיצא ובמידי דמחייב נפשיה חייב לעשותו עד שיגיע בלבד לחומרא וכן כל כיוצא בזה:

אמר עד הקיץ. דמשמע עד שיגיע מאימתי חשיבי הגעה עד שיתחילו העם להכניס תאנים בכלכלות ולא שרינן ליה מכיון שיצא בכורי תאנים ואם אמר עד זמן שיעבור הקין זמנו עד שיקפלו המקצועות פי' שיקפלו ויצניעו בני אדם הסכינין שמתקנין ומקצעין בהן דבלות התאנים (ה) והוא מל' ומקפלין את הכלים:

אמר עד הקציר. אימתי הגעת קציר עד שיתחיל העם לקצור קציר חטים ולא קציר שעורים דמאכל בהמה הוא כדאיתא בפרק קמא דפסחים [סוף דף ג:] דאמרינן שעורים נעשו יפות לך ובשר לסוסים ולחמורים ואין דעתן של בני אדם על אותו קציר ובאתרא דרובא (ו) דאיניש אבל שעורים אפשר דמנינן לקציר שעורים:

הכל לפי מקום נדרו אם היה בהר בהר או בבקעה בבקעה. פי' שאם היה בהר נדון נדרו משיתחיל קציר ההר ואם היה בבקעה משיתחילו לקצור בבקעה:

תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים לא כלכלה של ענבים דתאנים מיקרו קיץ דמיקצץ ביד ולא ענבים:

תניא הנודר מפירות הקיץ אינו אסור אלא בתאנים:

עד שיקפלו המקצועות תנא עד שיקפלו רוב המקצועות שבעיר. ואע"פ שהנודר קפל קודם לכן מקצועות שלו: