ריטב"א על נדרים מב.

מתני' המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו. פי' שאף בדריסת הרגל אסור המודר הנאה כדאי' (ד) (בפ"ק):

ואינו אוכל מן הנוטות. פירוש מענפי האילן הנוטים חוץ לשדהו אע"פ שאינו צריך ליכנס שם והיינו קודם שביעית שהפירות שלו אבל אם הגיע שביעית אם כשנדר קודם שביעית שהיו הפירות שלו אמר נכסי אלו ה"ז אסור בהם אף בשביעית שהם הפקר ויצאו מרשותו אבל לא אמר אלא נכסי אינו אסור בהם אלא קודם שביעית אבל הגיע שביעית כבר יצאו מרשותו והוא מותר בהם וכדתנן [לקמן דף מו.] קונם לביתך שאני נכנס ומת או מכרו לאחר מותר בית זה שאני נכנס ומת או מכרו לאחר אסור. והכי אסיקנא בגמ':

ובשביעית לא ירד לתוך שדהו אבל אוכל מן הנוטות. פירוש שאם נדר הנאה מחבירו אחר שנכנסה שביעית דפירי הפקר מותר לו לאכול מן הנוטות אבל לא יכנס לשדהו לאכול מהם ובגמ' [דף מב:] פרכינן אמאי אינו נכנס שם דהא רחמנא אפקרה לארעא נמי בשביעית ללקיטת הפירות ולאכילתן (א) שאמר לכן מה הועילה הפקר הפירות ופריק ר"ש בן אליקים גזירה שמא ישהה בעמידה פי' שישהה שם אחר שילקוט הפירות ויאכל אותם דהשתא לית ליה למשהי תמן דלא אפקרה רחמנא להכי והא מילתא דשכיחא היא שלא יצא משם לאלתר ומשום הכי איכא למיגזר בה אף בעמידה כדפרישית לעיל וכן הלכתא:

נדר ממנו מאכל. פירוש דהשתא לא מיתסר בדריסת הרגל:

לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות. כלל:

נדר בשביעית יורד ואוכל. מפירות השדה דהפקרא נינהו: