עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryריטב"א על נדרים

ריטב"א על נדרים מ.

Ritva on Nedarim 40a · ריטב"א על נדרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמר רב שישא בריה דרב אידי לא לסעוד אינש קצירא. פירוש שלא יבקר חולה:

לא בתלת שעי קמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא דיומא דלא ליסח דעתיה מן רחמי. פירוש כדי שלא יסיח המבקר דעתו מלבקש עליו רחמים. תלת שעי קמייתא רויחא דעתיה פירוש שדרך כל חולה שמקל חליו קרוב לשחר וסבור המבקר שנתרפא. בתרייתא תקיף חולשיה פירוש ומתיאש המבקר מלבקש עליו רחמים כסבור שתהא תפלת שוא:

וגרסיגן בפ' יציאות השבת [דף יב:] הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא וכו' כדאי' בהל':

אמר ר"י אמר רב מנין שהקב"ה זן את החולה. פירוש שהרי עומד הרבה פעמים ימים הרבה בלא אכילה ושתיה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי ותניא הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי ספסל וכו' אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע מפני שהשכינה שרויה למעלה ממראשותיו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי וי"א דדוקא כשעומד בשוה למראשותיו אבל עומד במקום שפל מהמטה אפילו על גבי כסא מותר ויש אוסרין בכל ענין לישב כנגד מראשותיו ונהגו העם כלשון הראשון:

אמר רמי בר חמא אמר רב מטרא במערבא סהדא רבה פרת ופליגא דשמואל דאמר נהרא מכיפיה מיבריך. האי שמעתא פתרו בה רבנן ז"ל טובא ומחוורתא כדפריש רבינו מורי נר"ו וה"פ מטרא במערבא סהדא רבה פרת פי' כי פרת הבא מארץ ישראל ונמשך על בבל כי חזינן (ב) בכל דרבה פרת שנתרבו מימיו ולא ידעינן מאיזה טעם נתרבה דלא חזינן הכא גשמים ולא עבים כלל אמרינן דמחמת מטרא דהוה במערבא דלא חזינן אנן הוא דרבה דנהרא לא סגיא דרבי אלא ממטרא הא כל היכא דלא רבה פרת כלל לא הוה סהדא דהוה מטרא במערבא ולא תלינן שירדו גשמים בנהר ורבו עליו ופסלוהו מלטהר בזוחלין דנימא ודאי ירדו עליו גשמי' במערבא ואע"פ שאין הנהר גדול ממה שהיה מקודם שמא אלמלא גשמים שהיו במערבא היה מתמעט יותר ויותר דהא לא אמרינן אליבא דרב לא שנא בימות החמה ולא שנא בימות הגשמים ולהכי תלי כל הסהדותא כדרבה פרת ומשום דמימי גשמים דינם כמקוה שאינם מטהרין אלא באשבורן והמעין והנהרות הן מטהרין אף בזוחלין אמרינן השתא דכי רבה נהרא וחיישינן לגשמים הוי נהרא כדין מימי הגשמים שלא לטהר אלא באשבורן שיהו המים כנוסין כמקוה ואמרי' דהא דרב פליגא אדשמואל דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיבריך פי' דסבר שמואל דזימנין דנהרא מתרבה ומחברך מן מעין שלו ומשפתו כדמתרגמינן לחוף הים על כיף ימא וכיון דאפשר דמתרבה מכיפיה בלא מיטרא כל היכא דהוי סתמא דלא חזינן מטרא הכא ולא עבים ולא ידעינן ברבוי נהרא טעמא תלינן דמכיפיה רבה ולא תלינן מספיקא לאפוקי מחזקתיה ולמימר דממטרא דמערבא רבה הא כל היכא דהוה מטרא הכא או עבים סמוך לזמן ריבוי הנהר אפילו שמואל מודה בהא:

ופליגא דשמואל אדשמואל דאמר שמואל אין המים שבנהרות מטהרין בזוחלין בשום ימות החמה אלא פרת ביומי תשרי בלבד. פי' וסתמא קא פסיק אמר שאין מטהרין בזוחלין אלא ביומי תשרי ולא בשאר ימות השנה כלל לא שנא בימות הממה ולא שנא בימות הגשמים ואפילו אין הנהר גדול יותר ממה שהיה דקסבר דבימו' הגשמים חוששין לגשמים ואע"פ שלא נראו לנו כלל כאן שמא במקום אחר היו ואע"פ שאין הנהר גדול לפנינו שמא אלמלא גשמים שבמקום אחר היה הנהר מועט מאד ממה שהוא ובהא ודאי פליגא אדרב נמי דאילו רב לא תלי במטרא דמקום אחר מסתמא אלא היכא דרבי נהרא קמן ואילו שמואל חייש ובימות החמה דליכא למיתלי במטרא חייש להפשרת שלגים ואע"ג דלא חזינן ולא רבי נהרא קמן חיישינן כדאמרן אלא ביומי תשרי שאינו זמן גשמים ולא זמן הפשרת שלגים ובאותו זמן אין חוששין שנתערבו בהן מימי גשמים ממקום אחר אא"כ הנהר בפנינו גדול כ"כ שהדברים מוכיחים שעל ידי מימי נוטפים שנתערבו עמהם הוא דהשתא ודאי אין מטהרין אלא באשבורן כמקוה. ותנן במקואות פ"ה מ"ה הזוחלין כמעין והנוטפין כמקוה וה"פ הנהרות הזוחלין והנמשכין מטהרין דרך משיכתן כמעין אבל מימי גשמים כמקוה שאין מטהרין דרך משיכתן כמקוה ואבוה דשמואל עביד להו לבנתיה מקואות ביומי ניסן פי' שאף ביומי ניסן שלא היה גשמים לא היה מניחן לטבול בנהר לעולם ואע"ג דלא רבי נהרא דחייש להפשרת שלגים של מקום אחר וכ"ש בימות הגשמים: