ריטב"א על נדרים כא:
Ritva on Nedarim 21b · ריטב"א על נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר רב יהודה אמר רב אסי ד' נדרים הללו צריכים שאלה לחכם. פי' בעם הארץ כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים וכאידך דנדרים דשלהי פרקין דלעיל וכי קתני התירו חכמים היינו דמדינא מותרין ובת"ח לא בעי שאלה:
כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי תנא תני התירו. דמשמע התירו לגמרי בכל אדם ואת אמרת צריכין שאלה לחכם:
רב יוסף מתני לה להאי שמעתא בהאי לישנא אמר רב יהודה אמר רב אסי אין חכם מתיר אלא כעין ארבעה נדרים. פי' דאפשר להו בפתח דעלמא שלא בחרטה אבל בד' נדרים הללו לא בעי שאלה כלל וכן הלכה:
קסבר אין פותחין בחרטה. שהוא פתח קל אלא בפתח אחר:
ורב הונא סבר פותחין בחרטה. והלכתא כוותיה ולשון חרטה שגור בפי הכל ואין הכל בקיאין בפירושו והנכון הוא דחרטה שמתחרט על נדרו מעיקרו ואומר שלא נדר אלא מחמת כעס ואילו היה לו באותה שעה לבו של עכשיו והיה יודע בצערו של עכשיו לא היה נודר אבל אם אינו מתחרט מעיקרו כלומר שידע צערו כשנדר אלא דהשתא הדר ביה אין זו חרטה שאם לא כן אין לך פתח בעולם שאין בו חרטה שכל הנשאל מנדרו מתחרט הוא נמצא שבחרטה לא נתחדש דבר בנדרו לגמרי משעת נדרו עד שעת שאלתו אלא שנדר מחמת כעסו ושלא הרגיש בצער של עכשיו ועבר כעסו ונתחרט על שנדר מפני הצער המגיע לו וזה הצער הראוי היה לבא ומש"ה חשיב פתח קל ומ"מ פתח הוא שע"י פתח זה שאומר שאילו היה לו לב של עכשיו לידע בצערו לא היה נודר ולביה דההוא דעתא אטעייה שרינן ליה. פתח בעלמא יש בנדרו דבר שנתחדש לגמרי אחר נדרו והוא אומר אילו הייתי יודע בשעת נדרי שזה הדבר יתחדש לא הייתי נודר והוו כעין נדרי טעות מיהו אם אמר דבשעת נדריה דעתיה הוה אכל מאי דאפשר דמתחדש ואפ"ה נדר תו לית ליה התרה מהאי טעמא אבל אפשר בפתח חרטה ובפתח חרטה נמי ודאי לא סגיא דלא ידע בשעת נדריה דמטי ליה צערא מחמת נדריה ואדעתא דהכי נדר אלא דלא אסיק אדעתיה מחמת כעסיה דמטי ליה כולי האי צערא דמטי ליה השתא ומ"מ כיון דהוא ידע מעיקרא דהיה ליה צערא והצער הגדול ראוי לבא לא חשיב דבר המתחדש לגמרי ומש"ה חשיב פתח קל דאף על גב דנדר אדעתא דצערא שרינן ליה:
דההוא דאתא לקמיה דרב הונא א"ל לבך עליך. פי' עדיין לבך עליך שהיה לך בשעת נדרך כלומר שבשעת נדרך היה לך לב של עכשיו וידעת בצער הגדול שיגיעך עכשיו אלא שאתה מתחרט דכי האי גוונא לא חשיבא חרטה דהא ליכא פתחא כיון דאדעתא דהאי צערא נדר:
א"ל לא. כלומר לא היה לי באותה שעה לב של עכשיו וע"י כעסי לא ידעתי בצער זה ולפיכך אני מתחרט מעיקרי: