ריטב"א על כתובות לו:

גרסת רש"י ז"ל והיא הנכונה. אי דקא טעין טענת דמים הכי נמי הכא במאי עסקינן דטעין טענת פתח פתוח. פי' דטענות פתח פתוח אין לטעון עלי' לפי שפתח פתוח קצת וכן אמרו בירוש' בוגרת רחב' והרי ודאי מוכיח בתלמוד דילן בפ"ק כדכתיב' התם בס"ד. ואי קשיא לן דהכא אמר בבוגרת יש לה בתולים ואלו ביבמות אמרי' פרט לבוגרת שכלו בתולי' וי"ל דהתם הכי קאמר שכלו בתולי' קצת ואין כל בתולי' קיימין וכן פי' הרמב"ן ז"ל. ויש גורסין אי דטען פתח פתוח הכי נמי הכא במאי עסקינן דטען טענת דמים כלומר אין דמים לבוגרת על הרוב ומשום דאיכא מעוט בוגרת שיש להם בתולים אמר רב שנותנים לה לילה ראשון. והאי גופא לא נהירא כלל דאנן הכי הוה מוקמינן בטענת דמים ומינה פרכינן והא הכי הוה לן לתרוצי דהא דרב שיש לה דמים לפי גרסא וכל התירוץ חסר מן הספר:

מפני שנחבטה על גבי קרקע. פי' רש"י ז"ל בתולי' נושרין ופרכינן כולהו נמי מחבטין כלומר וא"כ לא יהיה לכולם טענות בתולים ופרקינן כלום רואות אם נשרו בתוליהן ומראות לאמם ופוסקת עליהן שאינן בתולות ואם לא הודעתו הטעתו וזו אינה רואה ואינה מראה לאמה דבחזקת נחבטה כנסה ולאו טענה היא. והקשו ר"ת ז"ל דבכולהו אם לא הודעתו מאי טענה איכא דהא לר"מ קתני לה ולר"מ ליכ' קפיד' במוכת עץ אפי' לא הכיר בה כתובתה מאתיים ועוד כי מה שפירש דהכ' אינה מראה לאמה ובחזקת מוכת עץ כנסה א"כ יש לה מנה בלבד לפום שיטתיה וכל היכא דאמר אין להם טענת בתולים היינו שיש להן מאתיים כגון בטענות בתולים ביהודא. לכך פי' פי' ר"ת ז"ל דכלהו רואות ומראות לאמן וכיון שיודעת בדבר הן טענות על עצמן הלכך כי לא טענה איהי אנן לא טענינן לה אבל זו אינה רואה ואינה מראה לאמה ואינה יודעת לטעון הלכך אנן טענינן לה דמוכת עץ היא ויש לה מאתיים לר"מ. ואיכא למידק דמכל מקום תפשוט מהכא דכולהו נמי מחבטין וכיון דכן מוכת עץ שכיח ואלו אנן פי' ר"י בפ"ק דמוכת עץ לא שכיח וכדאי' בירושלמי. וכי תימא דחבטה דהשרת בתולים שכיח אבל מוכת עץ לא שכיח מכל מקום ניחוש לנחבטה. וי"ל דכיון רואות ומראות לאמן כי שכיח קלא אית לה למלת' (ופי') [ור'] פנח' הלוי אחיו של רבינו ז"ל פי' דתרתי קאמ' ולא שכי' ליה חבט' כי יש להם עיני' לראות ולהשמר וכשנופלת מראות לאמן ואית לה קלא למלתא אבל זו אינו רואה ושכיח בה חבטה ואינה מראה לאמה ולית ליה קלא:

יוצאה משום שם רע בת סקילה היא. יש שפי' משום דבת סקילה היא פשיטא שאין לה קנס דקים ליה בדרבה מיניה והקשו בתוספת דמאי קושיא דהיא גופא קמ"ל דאין אדם מת ומשלם קנס וכדתנן הבא על בתו לכך פירש בת סקילה היא ובחזקת בתולה עומדת שהרי כבר זנתה ונבעלה:

והא אמר רבא יצא עליה וכו'. פירוש אפילו לפוסלה מכהונה וכדפי' רש"י ז"ל ואפי' בקלא דאתחזק נמי דפריצות בעלמא הוא דחי בה וכדאיתא במסכת גיטין וכיון שכן קנס נמי אית לה:

כיון דמהדר אזיופא אימר זיופי זייף וכתב כלומר דזייף הוא עצמו כתב העדים הלכך אע"פ שנתקיים כבר בב"ד ואפי' העדים עצמן אומרים כתב ידינו הוא זה איכא למיחוש לזיופי כההיא דאמר אין חתימות ידי דידי הוא בפרק גט פשוט ומיהו אי אתו סהדי גופייהו ואמרו דדכירו דחתמו השטר הרי זה כשר ויש מרבותינו שהיו אומרים דלא חיישינן לזיופא אלא לההיא שטרא גופי' דהוה מהדר אזיופא כגון דאמרי העדים לדידן אמר זייפא ליה שטרא כך וכך על ראובן כי השטר שהוציא על ראובן מאותו סך שידע אבל אינש אחרינא או על ראובן ומסך אחר כשר וכן נראה מדברי רבינו חננאל שפירש שאתו תרי סהדי ואמרי לדידן אמר זייפא לי האי שטרא אתרע האי שטרא ע"כ ואף לפ"ז כל היכא שהעדים אומרים לדידן אמר זיופא לי שטרא ולא פירוש כל שטרא דמפיק הוא ריעי והכי דייקינן לישנא בגמ' דאמר לדידן אמר זיופא שטרא כלומר כיון דאמר הכי הוה שטרא בהאי ריעי ואתיא כדפרישית אבל דעת הרב מורי ז"ל דאפילו מהדר אזיופא על ראובן נעשים על שמעון וה"ה על ראובן מסך אחר דכיון דמהדר אזיופא מזייף ואזיל אנפשייהו כן הדעת הנותנת:

אמר רבא דלמא לא היא ע"כ לא קאמר ר' יהודא אלא שלא יהא חוטא נשכר. איכא דקשיא ליה דהא רבא גופ' לית ליה האי סברא בפ"ק. ולא קושי' חדא דהכא לר' יהודא קאמר והתם איכא למימר לרבנן דפליג עליה דר' יהודא הכא ולא חיישינן לטעמא דידיה ואביי דחייש התם להאי טעמא אליבא דרבנן משום דס"ל דלאו האי טעמא דרבי יהודא הכא ובהא לא אמרי הכא כלל ועוד דהכא יהבינן קנס לבת ישראל כדי שלא יהא חוטא נשכר:

ר' יהודא אומר שבויה שנשבית והרי היא בקדושתה ואפילו בת עשר שנים כתובתה מאתיים והא דאמרינן בפ"ק שבויה שנשבית יתירה על בת ג' שנים כתובתה מנה הוי' דלא כר' יהודא וכן בפ' האשה שנתארמלה ואם יש עדי' שנשבית אינה נאמנ' כולהו דלא כר' יהודא ולא ידעינן הכי דלפליגי עלה דר' יהודא. וכדפליג התם בב' כהני' לענין שאין מעלין מתרומה לתרומ' ע"פ עד א':

ר' יהודא אומר בין כך ובין כך ישאנה. תמיה לי והא לא ישאנה קתני וכדפרכינן דכוותה בפ"ק אימא והא כל שלא נהג קתני ושמא נאמר דהכא בתמיה קתני לה וכי בין כך ובין כך לא ישאנה דהכי איכא בפ"ק המוכר את הבית גבי סנטר מוכר בנקלוס אינו מוכר כדפרישית בס"ד: