ריטב"א על חולין קלב:

כי הא דרבא קניס אטמא רב נחמן בר יצחק קניס גלימא פי' ושמעינן מהכא דאפי' בבבל קנסינן כה"ג למאן דעביד דבר שלא כהוגן ומפקינא ליה מדינא כפי צורך השעה וכדאמרינן התם הכי דיינינן לך ולכולהו אלמי חברך. ואמרינן בפ הגוזל האי גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאקנסא אלא שאין כל דיין ראוי לכך אלא כשהוא חכם וירא אלהים וכוונתו לשם שמים וכבר פרישנא לה בדוכתא. ואגב אורחיה לאשמעינן דמתנות נוהגות במקצת מקומות שבח"ל ולית הלכתא כר' יוחנן דאמר כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאוכל עבליה:

אמר רב חסדא מתנות כהונה אין נאכלות צלי ואין נאכלות אלא בחרדל תמיה מלתא דהא גבי מוקדשין תנן נמי במס' זבחים בפרק כל המדיר ובכולן רשאין הכהנים לשנות באכילתן לאכלן צלוין ומבושלין ובסמוך נמי אמרינן גבי מתנות אי לקדירה אי מחתך ומלח מידב דייב אלמא רשאי לאכלם בקדירה ואיכא למימר דלאו דוקא אמרינן הכא צלי וחרדל אלא שנאמר שנאכלות על השובע ובלפתן כדרך שהמלכים אוכלים דרך הנאה ותענוג. וכל אחד כפי מה שהוא אוהב ונהנה יותר וכן פי' רבינו הגדול ז"ל. ר"ש בן אלעזר אומר כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה פרש"י ז"ל שאומר בלבו הבל הוא ולא צוה המקום להקריב לו קרבנות אלא משה בדה מלבו ולא נהירא לי דא"כ מאי אין לו חלק הא מיחייב מיתה שכופר בתורת משה אלא ה"פ שאינו מודה במקצת עבודות שאומר שאינם צריכות ואינם חובה אע"פ שאמרם משה מפי הגבורה אינם לעכב כנ"ל: