ריטב"א על ברכות ד.

רבי זירא אומר לעולם דוד היה ידע. אי הכי כנור למה לי לאיתעורי. רבי זירא אזיל לטעמיה עד חצות היה מתנמנם כסוס והכנור היה מעוררו ומתגבר כארי דאלו למאן דאמר לעיל עד חצות היה קורא לא היה צריך כנור לאיתעורי:

בשפיר ובשליא. שפיר הוא ספק ולד שליא ודאי ולד אלא שהוא ספק שמא זכר או נקבה:

תנא לא מפיבושת שמו אלא איש בושת שמו ולמה נקרא שמו וכו'. קשיא ואפילו היה איש בושת שמו לא היו צריכין לשנות שמו מפני זה דאכתי הוה אפשר למימר ולמה נקרא איש בושת שמבייש פני דוד בהלכה ועוד דלא אשכחן בשום דכתא איש בשת אלא בן שאול שמלך תחתיו. וגרסת הרב ור' שמעיה ז"ל הכי לא מפיבושת שמו אלא מריב בעל שמו דהכי אשכחן בדברי הימים ובן יהונתן מריב בעל, וא"ת והא במס' שבת דרשינן איפכא לא מריב בעל שמו אלא מפיבושת שמו ולמה נקרא שמו מריב בעל שעשה מריבה עם בעליו כשאמר לו דוד אמרתי אתה וציבא תחלקו השדה אמר מריב בעל גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדוני המלך בשלום לא עמך יש לי מריבה אלא עם מי שהביאך בשלום והטיח דברים כלפי מעלה, יש לומר דהכי אורחא דתלמודא דבחד דוכתא דריש הכי ובדוכתא אחרית' בע"א:

חכמים כמאן סביר' להו. משום הכי בעי לה דליכ' למימר שיהא מחלוקת שלישי: אי כר"א סבירא להו לימרו הלכה. לאו דוקא לימרו הלכה אלא כלומר לימרו כרבי אלעזר: