ריטב"א על ברכות מ.

אמר רב טול ברוך טול ברוך אינו צריך לברך. פירוש אם לאחר שבירך המוציא קודם שיטעום אמר למסובין שיקחו המוציא לא הוי הפסק ואינו צריך לחזור ולברך. ומסקנא דאפילו הביאו מלח וליפתן ואפילו גביל לתורא. פירוש שאמר לשמש שילוש סובין לצורך השורים אפילו הכי לא הוי הפסק כיון דהוא נטי צורך אכילה כדכתיב ונתתי עשב וכו':

אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח ולפתן לפני כל אחד ואחד. פירוש שאינן ראויין לאכול קודם לכן עד שיביאו להם לפתן וכיון דכן לא חזו לברך:

מאי טעמיה דר' יהודה וכו'. ואף על גב דפרישו טעמיה דר' יהודה לית הלכתא כותיה דבכולה סוגיין אמרינן בורא פרי האדמה:

גמ' מאי תנא דעיקר אילן ארעא הוא. פירוש דהא פרי העץ לא הוי פרי האדמה ואפ"ה יוצא בברכת בפ"הא משום דארעא עיקר שיונק ממנה. אמר רב נחמן בר יצחק ר' יהודה היא וכיון דסתם תנא כוותיה קיי"ל הכי. ואמרינן לענין פירות האילן דכל היכא דכי שקלת ליה לפירא משתייר אילנא והדר מפיק פרי חשיב אילן וכל היכא דכי שקלת ליה לפירא לא שייר אילנא לא מברכין בורא פרי העץ. ודוקא לענין פריו אי איכא לאחשובי פרי העץ או לא הוי האי כללא אבל לענין כלאים אי איכא לאחשוביה ירק או אילן דינא אחרינא אית להו: