ריטב"א על ברכות כב:

אמר רבא הלכתא בריא המרגיל מ' סאה. וחולה המרגיל. כלומר לדעתו ובריא לאונסו ט' קבין וחולה לאונסו פטור מכלום, טעמא דנצרך רבא לפסוק הלכתא משום דאיכא מאן דמחמיר בה ולא נהיג כר' יהודה בן בתירא. וקמ"ל דאפי' מאן דעביד כתקנתא דעזרא וכתקנת רבנן בתראי דבתר עזרא בחולה המרגיל ובריא לאונסו לא צריך אלא ט' קבין וחולה לאונסו פטור מכלום. ויש ספרים דגרסי הכי אמר רבא מדברי כולם נלמוד, והפירוש אפילו לדברי המיקל מודה דלא יפחתו לבריא המרגיל ממ' סאה ולחולה לאונסו ולבריא לאונסו ט' קבין*): הגה"ה בש"ס שלפנינו הגרסא בדברי רבא בריא המרגיל וחולה המרגיל מ' סאה.

בד"א ללמוד לעצמו. אבל לאחרים מ' סאה ר' יהודה אומר מ' סאה מכל מקום. ודאמרינן עלה לאתויי בכלים ולאתויי מים שאובין דוקא בטבילת בעל קרי שהיא קלה שרו אבל לא בשאר טבילות:

אלא איברוך אנא דנפל עלי מ' סאה. לאו דוקא דנפול אלא כלומר שטבלתי במ' סאה ואיידי דקאמר לעיל דנפול עלי ט' קבין קאמר הכא דנפיל עלי:

אמר להו רב הונא איברוך אנא דלא הא ולא הא. יש אומרים שאיני צריך טבילה ויש אומרים דפירושו שראה קרי ואמר לא טבלתי כלל דסבירא לי' דבטלוה לטבילותא ואינו צריך לטבול:

ולית הלכתא כותיה דרב חמא. שהיה טובל להוציא אחרים ידי הלל שבלילי פסחים משום דסבר דבטלוה לטבילותא לגופיה אבל להוציא אחרים דדמי כמלמד לאחרים לא בטלוה ואינו כן דאפילו לאחרים נמי בטלוה:

הואיל וחטא אין תפלתו תפלה. כלומר הואיל וחטא בשגגה קאמר דהא אמרינן לקמן שאינו חייב לבדוק אם יש צואה בבית אם לאו דהכי איתא לקמן בפרקין ספק צואה בבית מותר ומאי דאמר רבא האי זבח רשעים תועבה הוא לאו דוקא שהרי לא חטא אלא בשגגה אלא כזבח רשעים קאמר ומשום הכי אייתי האי קרא דתפלה כנגד קרבן היא באה: