ריטב"א על עבודה זרה סו.

חמרא עתיקא כו׳. מסתמא בחמרא של גוים מיירי וכאידך דחלא בגו חמרא דחלא של יין נסך גמור לא שכיח ושמע מינה דאפילו סתם יינם וחומץ של גוים אוסר במשהו ושלא כדברי ר״ת ז״ל חמירא דחטי פירוש דאיסורא ופר״שי ז״ל חמירא דתרומה ולא נהירא דתרומה באחד ומאה היא אפילו מין במינו כדאיתא בכל דוכתא אלא הכא בחמירא של טבל או של תקרובת עבודה זרה או כל דבר שיש לו מתירין דקיימא לן מין במינו במשהו מין בשאינו מינו בנותן טעם.

תבלין שנים ושלשה שמות והן מין אחד. פר״שי ז״ל שלשה שמות ומין אחד כגון פלפלין פלפל ארוך פלפל שחור פלפל לבן והוא ז״ל גורס או מין שלשה אסור ומצטרפין ופי׳ ז״ל או מין שלשה ושלשה שמות אבל אנן אשכחן בעיקר נוסחי או מין שלשה והן שם אחד וגם בסיפא קתני רבי שמעון אומר שני מינין משם אחד אין מצטרפין והא לא משכחת לה לפי׳ ז״ל לכך הנכון כפי׳ ר״ת ז״ל דהני שמות דקתני פירושו איסורין חלוקין כדאמרינן התם שלא השם המביאו לידי מכות ואמרינן בפרק איזהו נשך עובר בכל השמות האלו והכי פירושו שלשה איסורין והן מין אחד כגון פלפלין של תרומה וכלאי הכרם וערלה או מין שלשה והם איסור אחד כגון פלפל וזנגבי״ל וכמון של תרומה.

אסור ומצטרפין. פי׳ רשי ז״ל אם נפלו בקדרה ואין באחד מהן כדי לתבל ונצטרפו ותבלו והם של איסור מצטרפין לאוסרה עד כאן ולפי זה קשה אמאי קתני תרתי אסור ומצטרפין ור״ת ז״ל פי׳ דקתני אסור אם נפלו בקדרה שהוא לח בלח וקתני ומצטרפין דאפילו יבש ביבש דלא יהיב טעמא נמי מצטרפין ובעינן שיהא בהיתר שיעור לבטל שניהם דכיון דלח בלח מצטרפין יבש היבש מצטרפין נמי שהרי סופם לבא לבשול ולמתק הקדרה ולפי׳ רש״י ז״ל קושיין הכא מסיפא וכן פירש הוא ז״ל דאילו רישא הרי הם טעם אחד ושם אחד כחמירא דחטי וחמירא דשערי דחשיבי חד שמא והוא הדין לפלפל ארוך ופלפל לבן אבל לפי׳ ר״ת ז״ל קושיין אפילו מרישא דהא אפשר דהוו להו שלשה שמות חלוקין לגמרי במין אחד.

חמרא לגו חלא. פירוש חמרא דאיסורא לגו חלא דהיתרא ודרך יין הנופל בחומץ כי משעה שנכנס לאויר הכלי נהפך ריחו לריח חומץ וכשנתערבו כבר הם שוים בריח אלא שאינם שוין בטעם והוה ליה חמרא ריחיה חלא וטעמיה חמרא.