ראשון לציון על סוכה קכא

אומרים ג"כ טובלים בו ה"נ הו"ל למי' בפחות מג"ט אויר שישינים תחתיו אם באנו לדמות זה לזה לזה נתחכם ולא רצה לעשות הדמיון בשוה ממש ואמר אם טבל במקוה שכולו טיט וה"ק כי היכי דאשכחן טיט הנרוק שהטובל במקוה שכולו טיט לא עלתה לו טבילה וכשהוא טובל בו מעורב עלתה לו טבילה כמו כן אויר פסול הגם שהוא פסול לפעמים יצטרף להכשיר אבל לא ידמה לטיט הנרוק לכל דהתם טובל בו ובמים והכא אין ישנים תחתיו ולפי זה פי' הש"ס דקאמר מי איכא מידי דאיצטרופי כו' יתיישב בדוחק. ולדעת התו' אפשר דהא דסכך פסול פחות מג"ט הוא דומה לטיט הנרוק זה בצד זה ודוקא טיט למטה ומים צפין הוא דמטבילין כיון שהוא זה ע"ג זה אבל זה בצד זה אפילו יטביל חציו במים וחציו בטיט לא עלתה לו טבילה והא דמיא לאויר הגם דאין ראשו ורובו תחת האויר לבד אלא תחת הסכך ג"כ. אלא דאין הכרח לפי' זה דהא סכך הסוכה נידון כמעורב יחד דהרי אנו מצרפין אם רובה צלתה מרובה מחמתה להכשיר מיעוטה שחמתה מרובה מצלתה וכדאמר רבינא ובזה ליכא פלוגתא וא"כ סכך הסוכה נידון אדרבה כטיט הנרוק מעורב במים דקתני ר"י טובלים בו ובטיט והרמב"ם כתב בפ"ה מהל' סוכה וז"ל אבל אם היה אויר ג"ט בין באמצע כו' ה"ז פסולה עד שימעטנה מיעטו בדבר פסול אם סוכה גדולה כשרה בסוכה קטנה פסולה עד שימעטנה בדבר שמסככין בו ע"כ. לא התנה הרב דאסור לישן תחתיו גם ממ"ש בסמוך לזה היה רוב הסכך צלתו מרובה מחמתו כו' פסולה ע"כ. משמע דאפי' היה האויר שממנו בא ריבוי החמה על פני כל הסוכה ש"ד מוכח דלא פסק כאוקמתא דרבה וצ"ל טעם אמאי והרי רבא בתראה הוא וגם מנלן דפליגי עליה בהא ואשכחן בירוש' פ' שלשה שאכלו וז"ל תנינן הרחיק הסיכוך מן הסכך ג' טפחים פסולה וכו' עד ואין טובלין בו ע"כ. הרי להדיא סתמא דתלמודא דאויר משלים ואין ישינים תחתיו קושטא דמן הירושל' ליכא למשמע דדוקא אויר אבל סכך פסול ישינים תחתיו דאיכא למימר דכ"ש הוא והגם דמהכא מוכח דאויר חמור דקאמר לו יהיה אלא אויר עכ"ז מצינן למימר דבהא ליכא עדיפות זה מזה ותרווייהו מצטרפין ואין ישיני' ולימוד טיט הנרוק לסכך פסול כמו לאויר דכל דפחות מג' טפחים מצטרף ואין ישינים והיינו יכולין לומר דרמב"ם דסתם דעתו היא דכל שלא אמר ישינים תחתיו כונתו היא שאין ישינים והגם דזה דוחק דהרי הירוש' בעי לה מבעיא וא"כ צריכא מלתא ליאמר היינו דוחקים לומר דשאני אמוראי דבעו לה דאפילו דאיכא מאן דפשיט לה לאידך גיסא משא"כ הבא ללמוד ההלכות מהרמב"ם אחר שהודיע דסכך פסול ואויר פסולים נינהו כל דלא כתב בהדיא דישינים תחתיו אין להתיר משא"כ לדברי ש"ס דילן דמחלק בין סכך פסול בחד קא' ישינים תחתיו ובחד קא' דאין ישינין ולא כתב הרמב"ם א' מהנה ממ"נ ק' אם תאמר דסתמו כפירושו דישינין ק' אויר וא"ת סתמו כפי' דאין ישינין ק' סכך פסול ונראה לתרץ בשני דרכים א' דמדברי ר"י דמפרש לברייתא דסוכה דמיעוטה חמתה מרובה מצלתה משמע דכל דאיכא אויר פחות מג' טפחים כשר כיון דרוב הסכך צלתה מרובה ופליג על אוקמתא דר' אושעיא דסוכה דפחות מג' טפחים אין ישינים תחתיו והרא"ש הק' אם כן אין לך סוכה שכשרה לישן תחתיה מפני הנקבים ותירץ דהא דאמר רבי אושעיא הכא דאין ישינים מיירי שהאויר לאורך הסוכה ביושר כו' והרמב"ם כשהזכיר התר מיעוטה חמתה מרובה מצלתה לא חלק באויר כזה דאסור לישב תחתיה גילה דעתו דלרבינא לא שנא ודרך ב' דהרמב"ם הוק' לו בש"ס בין לדרך רש"י מה שהק' התו' בין לדרך התו' מה שהקשיתי למעלה ודחה ב' הדרכים ופי' דברי ר"י בן אלישיב דקאי לסבר' ר' אליעזר דקתני התם במתני' דמקואות ר"א או' מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר"י או' מטבילין במים ובטיט כו' ע"כ הרי דלר"א אין מטבילין כל עיקר בטיט אפי' בתערובות אלא במים לבד ואף על פי כן הטיט מצטרף למ' סאה והוא מה שמוכיח מטיט הנרוק שמצטרף ואין מטבילין בו אפי' בתערובות כמו כן אין ישינים תחת אויר זה אפי' בצירוף הגם שמצטרף וכיון דהאי אוקמתא לא אתיא אלא כר"א ואנן קי"ל הלכה כר"י ככללא דפסקי' לזה לא פסקה הרמב"ם והגם דרבא בר' אושעיא קאמר להאי אוקמתא הרי ר"י לא מסיק הכי וכיון דלא מסיק כהאי אוקמתא דרבא לא פסקי' אלא כר"י גם רבה ורב יוסף דלא מסקי כוותיה:

ת ו ש ל ב " ע.