רי"ף שבת סח.

בטפיח וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת:

גמ' ומיבעי לן הא דקתני מפירין נדרים בשבת לצורך השבת הוא אבל שלא לצורך השבת לא אלמא הפרת נדרים מעת לעת או דלמא כי קתני לצורך אשאלה בלבד הוא דקתני אבל הפרת נדרים בין לצורך בין שלא לצורך אלמא הפרת נדרים כל היום ותו לא ואסיק תנאי היא דתניא הפרת נדרים כל היום ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אומרים מעת לעת והלכתא הפרת נדרים כל היום בלבד וליתא לדרבי יוסי ורבי אלעזר דגרסינן בפרק נערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה (נדרים עו:) אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי אין הלכה כאותו זוג ושמעינן מינה דמפירין נדרים בשבת בין לצורך בין שלא לצורך

והיכא דנדרה שלא בפני בעלה והפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה הפרתו הפרה דתניא (במדבר ל) (נזיר כג.) אישה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה שהפר לה והיא היתה שותה ביין ומטמאה למתים וכשמגיע ר' עקיבא אצל פסוק זה היה בוכה ומה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה אמרה תורה צריך כפרה וסליחה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה ואיתא להאי גירסא בסוף גמרא דקדושין:

ונשאלין לנדרים לצורך: איבעיא להו בשלא היה לו פנאי או בשהיה לו פנאי ת"ש דאזדקיקו רבנן לרב זוטרא בריה דרבי זירא ושרו ליה נדריה אע"ג דהוה ליה פנאי גרסינן בפרק נערה המאורסה (נדרים עז.) סבר רב יוסף למימר נשאלין לנדרים בשבת ביחיד מומחה אין בשלשה לא דמיחזי כבי דינא אמר אביי כיון דסבירא לן אפילו מעומד ואפילו בקרובים ואפילו בלילה לא מיחזי כבי דינא אמר רבא אמר רב נחמן הלכתא נשאלין לנדרים מעומד וביחידי ובלילה ובקרובים ובשבת אפילו אפשר לו מבעוד יום:

ומודדין את המקוה (מכילתין דף קנז:) עולא איקלע לבי ריש גלותא חזייה לרבה בר בר חנה דיתיב באגנא דמיא ומשח ליה א"ל אימר דאמור רבנן מדידה דמצוה מדידה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק בעלמא אנא:

סליקו להו מי שהחשיך וסליקא לה מסכת שבת