רי"ף שבת סג.

ותחתיו טיט כמו דבק ואם ירד אדם שם חוששין שמא יטבע באותו הטיט וידבק שם ואינו יכול לעלות עד שמתקבצין בני אדם ומעלין אותו משם ויש מי שאומר הרוחץ באותה בקעה מצטנן ואותן המים משלשלין את בני המעים:

ואין עושין אפיקטויזין בשבת: אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא בסם אבל ביד מותר תניא ר' נחמיה אומר אף בחול אסור מפני הפסד אוכלין ומסתברא דהני מילי היכא דליכא צער אבל היכא דאית ליה צער וכשמקיא אוכלין שבבטנו מתרפא מותר וכן אמר בעל הלכות משמי' דרב צמח בר פלטוי גאון ז"ל:

אין מעצבין את הקטן. אמר רבה בר בר חנה לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי והאנן תנן אין מעצבין את הקטן התם בחומרי שדרה דמיחזי כבונה:

ואין מחזירין את השבר וכו': אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל הלכה (דף קמח.) מחזירין את השבר בשבת וכן הלכה:

סליקו להו חבית

שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני וכן שואלת אשה מחברתה ככרות ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת וכן ערבי פסחים בירושלים שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו ואוכל פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יו"ט:

גמ' א"ל רב נתן לאביי מ"ש הלויני ומ"ש השאילני א"ל השאילני לא אתי למיכתב (דלאו זמן מרובה הוא) אבל הלויני (דזמן מרובה הוא) אתי למיכתב איתמר הלואת יו"ט רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע ורבא אמר ניתנה ליתבע הא מילתא אפליגו בה רבוואתא איכא מאן דפסק כרב יוסף ואמר משום דרב יוסף רביה הוה לגביה דרבא ועוד דהא רב אויא סבר לה כוותיה דשקיל משכנתא ורבה בר רב הונא נמי קא מערים אערומי שלא היה תובעו בפירוש אלא אמר לו הלויני וכשהלוהו אומר לו הרי יש לי אצלך כך וכך ואיכא מאן דפסק כרבא דאמר ניתנה ליתבע ואמר משום דהוא בתרא וקי"ל בבתראי:

מתני' מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב ומפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השולחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום קוביא:

מטילין חלשים על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות:

גמ' (דף קמט.) מ"ט רב ביבי אמר גזירה שמא ימחוק אביי אמר גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות מאי בינייהו איכא בינייהו דכתיבי אכתלי ומדלאי