רי"ף שבת סב:

שלשל רבי את טליתו כי אתא רבין אמר לא היה יהושע בן זרוז אלא יהושע בן קפוסאי היה חתנו של רבי עקיבא ואמר לו בזו לא חייב רבי עקיבא חטאת אמר לו דקדק רבי עקיבא עד כאן שלשל רבי את טליתו כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר נשאל איתמר:

מתני הרוחץ במי מערה או במי טבריא מסתפג אפילו בעשרה אלונטיות ולא יביא בידו אבל עשרה בני אדם מסתפגין באלונטית אחת פניהם ידיהם ורגליהם ומביאין אותה בידם:

גמ' קתני מי מערה דומיא דמי טבריא מה מי טבריא חמין אף מי מערה חמין:

הרוחץ דיעבד אין לכתחלה לא ואי קשיא לך הא דגרסינן בפרק שמונה שרצים (דף קט.) תנו רבנן רוחצין במי גדר במי חמתן במי טבריא וגרסינן נמי בפרק כירה (דף מ.) ראו שאין הדבר עומד התירו להם חמי טבריא וזיעה במקומה עומדת ושמע מינה דמותר לרחוץ במי טבריא לכתחלה והכא קתני הרוחץ דיעבד אין לכתחלה לא לא קשיא הא דאמרינן דיעבד אין לכתחלה לא לא איתמר אלא במי מערה והא דקתני מי טבריא לגבי מי מערה לגלויי עלייהו דמי מערה מה מי טבריא חמין אף מי מערה חמין נינהו דקתני להו גבייהו אבל מי טבריא מותר לרחוץ בהן אפילו לכתחלה ומי מערה מ"ט לא שרו לכתחלה משום דמערה מיטללא כדאמרינן בפרק שור שנגח את הפרה (דף נ:) מערה מרבעא ומטללא הלכך נפיש הבלא דידה ואתי לידי זיעה ומשום הכי לא שרו לכתחלה:

(דף קמז:) ומסתפג אפי' בעשר' אלונטיות ולא יביאם בידו וכו':

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו ולא גזרינן דילמא אתי לידי סחיטה אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן האוליירין מביאין בלורי נשים לבי בני ובלבד שיתכסה בהן ראשו ורובו:

סבניתא א"ר אבין בר רב חסדא אמר רבי יוחנן צריך לקשר ב' ראשיה למטה מן הכתפיים אמר להו רבא לבני מחוזא כי מעבריתו מאני דבני חילא שרביבו להו למטה מן הכתפיים:

מתני' סכין וממשמשין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין אין יורדין לפילומא ואין עושין אפיקטויזין בשבת ואין מעצבים את הקטן ואין מחזירין את השבר:

מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא:

גמ' ת"ר סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

והיכי עביד א"ר חמא בר חנינא סך ואח"כ ממשמש ור' יוחנן אמר סך וממשמש בבת אחת והלכתא כרבי יוחנן גרסינן בסנהדרין בפרק חלק (דף קא.) ת"ר סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת ומעבירין כלי על גבי העץ בשבת.

אמר רשב"ג בד"א בכלי הניטל בשבת אבל כלי שאינו ניטל בשבת אסור תנו רבנן אין שואלין דבר מן השד בשבת ר' יוסי אומר אף בחול אסור אמר רב הונא * גי' ד"ת [אין] הלכה כרבי יוסי ואף ר' יוסי לא אמר אלא * גי' ד"ת מפני בשעת הסכנה:

(מכילתין דף קמז:) אבל לא מתעמלין אמר רבי חייא אמר ר' יוחנן אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסית מפני שמתעמלת ומרפאת:

ולא מתגרדין. ת"ר אין גורדין במגרדות בשבת ר"ש אומר אם היו * גי' ד"ת רגליו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה גורד כדרכו ואינו חושש והלכתא כוותיה:

אין יורדין לפילומא: מאי טעמא משום נקא פירוש בקעה ויש שם מים