רי"ף שבת מד.

מקרא אחד דרשו (שמות ט״ז:כ״ה) ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ר' חידקא סבר הני תלתא היום דכתיבי לבר מאורתא ורבנן סברי בהדי דאורתא והלכתא כרבנן:

(דף קיח.) תנו רבנן קערות שאכלו בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית שחרית מדיחן לאכול בהן בצהרים בצהרים מדיחן לאכול בהם במנחה מן המנחה ולמעלה שוב אינו מדיח אבל כוסות וקיתוניות וצלוחיות מדיחם והולך כל היום כולו לפי שאין קבע לשתיה:

אמר רבי שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג מחבלו של משיח כתיב הכא יום וכתיב התם יום (מלאכי ג׳:כ״ד) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' מדינה של גיהנם כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא וממלחמת גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם (יחזקאל לא) ביום בא גוג

א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא כל מי שמענג עצמו בשבת נותנין לו נחלה בלא מצרים שנאמר (ישעיהו נ״ח:י״ד) אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך (דף קיח:) נחלת יעקב אביך לא כאברהם דכתיב ביה (בראשית י״ג:י״ז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה ולא כיצחק דכתיב ביה (בראשית כ״ו:ג׳) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא כיעקב דכתיב ביה (בראשית כ״ח:י״ד) ופרצת ימה וקדמה וגו' ר"נ בר יצחק אמר ניצול משעבוד מלכיות כתיב הכא והאכלתיך נחלת יעקב אביך והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם (דברים ל״ג:כ״ט) ואתה על במותימו תדרוך אמר רב יהודה א"ר כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך עונג זה איני יודע מהו כשהוא אומר (ישעיהו נ״ח:י״ג) וקראת לשבת עונג הוי אומר זה תענוג שבת:

במה מענגה אמר רבה בריה דרב יהודה בר שילת משמיה דרב בדגים קטנים וראשי שומים ותבשיל של תרדים * בגמ' וברא"ש איתא רב חייא בר אשי רב אשי אמר אפילו דבר מועט ועשאו לכבוד שבת הרי זה עונג מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא:

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המשמר את השכת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו שנאמר (ישעיהו נ״ו:ב׳) אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו אל תיקרי מחללו אלא מחול לו:

אמר רב יהודה אמר רב אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון שנאמר (שמות ט״ז:כ״ז) ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו וכתיבבתריה ויבא עמלק:

א"ר שמעון בן יוחאי אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין שנאמר (ישעיהו נ״ו:ד׳) כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי:

א"ר יוסי יהא חלקי עם אוכלי שלש סעודות בשבת:

א"ר יוסי יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום איני והאמר מר כל הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף כי קאמרינן בפסוקי דזמרה ומאי ניהו (תהלים קמד) מתהלה לדוד עד (תהילים ק״נ:ו׳) כל הנשמה תהלל יה:

(דף קיט.) ר' חנינא מיעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת מלכא רבי ינאי לבש מאניה ומכסי אמר בואי כלה בואי כלה רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן קריבו ליה תליסר סאוי טחיי אמר להו מי הויתון ידעין דאתינא לגבייכו דטרחיתון כולי האי אמרו ליה מי עדיפת לן מינה ר' אבא הוה זבין בתליסר איסתרי פשיטי בשרא מתליסר טבחי ומשלים להו אצינורא דדשא ואמר להו אשור הייא אשור הייא ר' אבהו הוה יתיב אתכתכא דשאגא ושייף נורא רב ענן לביש גונדא דתנא (לעיל קיד.) דבי רבי ישמעאל בגדים שבישל בהם קדרה לרבו אל ימזוג בהם כוס לרבו

רב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא רב הונא מדליק שרגא רב פפא גדיל פתילתא רבחסדא פרים סילקא רבה ורב יוסף מצלחי ציבי רבי זירא מצתת צתותי רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק אמר אילו מקלעי לי ר' אמי ור' אסי מי לא מכתיפנא ועיילנא קמייהו ר' אמי ור' אסי הוו מכתפי ועיילי מכתפי ונפקי אמרי אילו מיקלע גבן ר' יוחנן מי לא מכתיפנא קמיה:

בעא מיניה רבי מר' ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבא"י במה הם זוכין א"ל בשביל שמעשרין דכתי' (דברים יד) עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר עשירים שבבבל במה הן זוכין בשביל שמכבדין