רי"ף שבת לד:

צרור וחרס מקנח בחרס ואינו מקנח בצרור ודוקא בחרס דאגני כלים:

היו לפניו צרור ועלין רב חסדא ורב המנונא חד אמר מקנח בצרור ואינו מקנח בעלין וחד אמר מקנח בעלין ואינו מקנח בצרור מיתיבי המקנח בדבר שהאור שולט בו שיניו נושרין לא קשיא הא בלחין הא ביבשין:

איתמר הצריך להפנות ואכל רב חסדא ורבינא חד אמר רוח רע שולט עליו וחד אמר רוח זוהמא שורה עליו איתמר הצריך ליפנות ואוכל דומה לתנור שהוסק על אפרו וזו היא התחלת ריח הפה (אכל ולא שתה אכילתו דם וזו היא התחלת חולי מעים אכל ולא הלך ארבע אמות אכילתו מתרקבת וזו היא תחלת רוח רעה רחץ ולא סך תחלה דומה לזולף מים על גבי חבית רחץ בחמין ולא שתה ממנו דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים:

רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן דומה לברזל שהכניסוהו לאש ולא הכניסוהו במים):

הנצרך ליפנות ואינו יכול ליפנות רב חסדא אמר יעמוד וישב יעמוד וישב:

אמר ליה רבי זירא לרב חסדא תא ניתני ותא ניעסוק בחיי דברייתא הנצרך ליפנות ואינו נפנה רב חסדא אמר ילך וישב ויעמוד הלך ארבע אמות רב המנונא אמר ישתמש * בגמ' ימשמש בצרורות באותו מקום רב חנין מנהרדעא אמר יהפך לצדדין ורבנן אמרי יסיח דעתו לדבר אחר אמר ליה רב אחא בריה דרבה לרב אשי וכל שכן שלא יפנה אמר ליה יסיח דעתו מדברים אחרים:

אמר רבי ירמיה מדפתי אנא חזיתיה לההוא טייעא דקם ויתיב דקם ויתיב עד דשפיך כקדרה:

תנו רבנן הנכנס לסעודת קבע צריך שיבדוק את עצמו כיצד מהלך ארבע פעמים של עשר פסיעות או עשר פעמים של ארבע פסיעות ונפנה ואחר כך יכנס:

מתני' חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר כדי לחתות בו את האור רבי יוסי אומר כדי לקבל בו רביעית אמר ר"מ אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ישעיהו ל׳:י״ד) ולא ימצא במכתתו חרס לחתות אש מיקוד א"ל רבי יוסי משם ראיה ולחשוף מים מגבא:

סליקו להו המוציא

(דף פב.) אמר רבי עקיבא מנין לע"ז שהיא מטמאה במשא כנדה שנאמר (ישעיהו ל׳:כ״ב) תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף ע"ז מטמאה במשא (דף פג:) מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר (משלי ל׳:י״ט) דרך אניה בלב ים (דף פד:) מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים שזורעין בתוכה חמשה זרעונין ארבעה בארבע רוחות הערוגה ואחד