רי"ף פסחים יג.

ואלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי וזומא של צבעין ועמילן של טבחין וקולן של סופרים ר' אלעזר אומר אף טיפולי נשים זה הכלל כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח הרי אלו באזהרה ואין בהן משום כרת:

גמ' הא דתנן שכר המדי וחומץ האדומי בדאית בהו מיא עסקינן אבל לית בהו מיא לא דקיימא לן דמי פירות אין מחמיצין ובגמרא דבני מערבא אמרי וכולהו על ידי מוי:

כותח הבבלי. משום קומניתא דאומא דאית ביה ונקרית כובז אלבון:

(דף מב:) חומץ האדומי דרמו ביה שערי: וזיתום המצרי.

תני רב יוסף תילתא שערי ותילתא קורטמי ותילתא מילחא:

וזומא של צבעין. הכא תרגימו מיא דחיזרא:

ועמילן של טבחין, פת תבואה שלא הביאה שליש שמניחין אותה על פי הקדרה ושואבת את הזוהמא:

וקולן של סופרים. הכא תרגימו פרודא דאושכפי וסופרים נמי מדבקין בהם ניירותיהן (דף מג.) ת"ר (שמות י״ב:כ׳) כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי יכול יהא ענוש כרת תלמוד לומר (שמות י״ב:ט״ו) כי כל אוכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו עובר בלאו דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלא כלום, אע"ג דאמור רבנן על עירובו בלא כלום מילקא הוא דלא לקי