רי"ף קידושין ח.

תנא אף בחליפין ותנא דידן מילתא דליתא במטלטלין קתני מילתא דאיתא במטלטלין לא קתני אמר שמואל עבד כנעני נקנה במשיכה כיצר תקפו והביאו אצלו קנאו קראו ובא אצלו לא קנאו ואי קשיא לך הא דתניא לענין בהמה כיצד במשיכה קורא לה והיא באה או שהכישה במקל ורצתה לפניו כיון שעקרה יד ורגל קנאה שאני בהמה דאדעתא דמרה אזלא אבל עבד אדעתא דנפשיה אזיל אמר רב אשי עבד קטן כבהמה דמי:

תנו רבנן כיצד בחזקה התיר לו מנעלו הנעיל לו מנעלו הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו הרחיצו סכו גרדו הלבישו הנעילו הגביהו לרבו קנאו הגביהו רבו לו לא קנאו אמר רבי שמעון לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום רב יהודה הנדואה גר שאין לו יורשים הוה חלש עאל מר זוטרא לשיולי ביה חזייה דקא תקיף ליה עלמא טובא אמר ליה לעבדיה שלוף לי מסאני ואמטינהו לגו ביתאי איכא דאמרי גדול היה זה פירש למיתה וזה פירש לעבדות (דף כג.) ואיכא דאמרי קטן היה וכדאבא שאול דתניא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהן עבדים בין גדולים בין קטנים קנו עצמן בני חורין אבא שאול אומר גדולים קנו עצמן בני חורין קטנים כל המחזיק בהן זכה בהן:

וקונה את עצמו בכסף ע"י אחרים ובשטר ע"י עצמו ( * ד"ת מ"ז אלו) דברי ר"מ וחכמים אומרים וכו:

מתני רשב"א היא אבל חכמים אומרים עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר בין ע"י אחרים בין ע"י עצמו (דף כג:) ובלבד שיהא הכסף משל אחרים דקי"ל אין קנין לעבד בלא רבו