רי"ף קידושין ז:

עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג (דף יז:) אמר רבא עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה שנאמר (ויקרא כ״ה:נ׳) וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו מכלל דאית ליה יורש ור (דף יח. ע"ש) יוחנן אמר מהכא כי (דברים ב׳:ה׳) ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ודלמא ישראל מומר שאני אלא מהכא (דברים ב׳:ט׳) כי לבני לוט נתתי את ער ירושה (דף יז:) גר את העובד כוכבים אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים שמא יחזור לסורו דתניא גר ועובד כוכבים שירשו את אביהן עובד כוכבים יכול הגר לומר לעובד כוכבים טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות טול אתה יין נסך ואני פירות ומשבאו לרשות גר אסור ואי סלקא דעתך דאורייתא כי לא באו לרשותו נמי כי קא שקיל חלופי עבודת כוכבים הוא דקא שקיל אלא מדרבנן וגזירה הוא דעבוד רבנן שמא יחזור לסורו:

עובד כוכבים את הגר וגר את הגר אינו לא מדברי תורה ולא מד"ס דתניא הלוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו והתניא רוח חכמים נוחה הימנו לא קשיא כאן שהורתו ולידתו שלא בקדושה כאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה:

מתני (דף כב:) עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה (דף כב:):