רי"ף כתובות ה:

(דף טו:) האשה שנתאלמנה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים שיצאתה בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים ר' יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראיה:

גמ' (דף טז:) טעמא דאיכא עדים הא ליכא עדים הבעל מהימן * ד"ת מ"ז (וליחוש דילמא מפקא עדים בהאי בי דינא וגביא ומפקא כתובתה בהאי בי דינא וגביא א"ר אבהו זאת אומרת כותבין שובר רב פפא אומר במקום שאין כותבין כתובה עסקינן וליחוש דילמא מפקא עדי הינומא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא עדים בהאי בי דינא וגביא כיון דלא אפשר ודאי כותבין שובר):

תנו רבנן כיצד מרקדין לפני כלה בית שמאי אומרים (דף יז.) כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להם בית שמאי לדבריכם הרי שהיתה חגרת או סומא אומר כלה נאה וחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק אמרו להן ב"ה מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בפניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו כעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ולית הלכתא כותיה:

תנו רבנן מעבירין את המת מלפני הכלה וזה וזה מפני מלך ישראל אמרו על אגריפס המלך שעבר מלפני הכלה ושבחוהו חכמים שבחוהו מכלל דשפיר עבד והא אמר רב אשי אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר (דברים י״ז:ט״ו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך פרשת דרכים הואי

תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה אמרו עליו על ר' יהודה בר' אלעאי שהיה מבטל ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה במד"א בשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין וכמה כל צרכו אמר רב שמואל בר איויא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומנייהו שיתא אלפי שיפורי אמר רב ששת ואיתימא רבי אמי ואיתימא רבי יוחנן כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים ריבוא אף נטילתה בששים ריבוא והנ"מ למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא: