רי"ף ברכות טז:

צואת אדם ולא כנגד צואת כלבים ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת תרנגולין ולא כנגד אשפה שריחה רע ואם היה שם מקום שגבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה יושב בצדו וקורא ואם לאו ירחיק מלא עיניו וכן לתפלה וריח רע שיש לו עיקר מרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח וקורא קרית שמע אמר רבא לית הלכתא כי הא מתני' אלא כי הא דתניא לא יקרא אדם קרית שמע לא כנגד צואת כלבים ולא כנגד צואת חזירים כל זמן שיש בתוכן עורות

בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו אמר להו תא חזי הני ציפי דבי רב דהני גאנו והני גרסי ולא אמרן דשרי אלא בדברי תורה אבל בקריאת שמע לא ובדברי תורה נמי לא אמרן אלא בדחבריה אבל בדידיה לא:

אתמר צואה עוברת אביי אמר מותר לקרוא ק"ש ורבא אמר אסור והלכתא כרבא אמר רבא ופי חזיר כצואה עוברת דמיא אמר רב יהודה ספק צואה בבית מותר באשפה אסור ספק מי רגלים אפילו באשפה נמי מותר סבר לה כר' המנונא דאמר מי רגלים לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד (הראשון) בלבד הא נפל להו לארעא משרא שרו ורבנן הוא דגזרו בהו וכי גזרו רבנן בודאן אבל בספיקן לא גזרו רבנן ובודאן עד כמה אמר רב יהודה אמר שמואל כל זמן שמטפיחין גניבא משמיה דרב אמר כל זמן שרישומן ניכר אמר רבא הלכתא צואה כחרש אסורה מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסורין היכי דמי צואה כחרש אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן כל זמן שזורקה ואינה נפרכת ואמרי לה כל זמן שגוללה ואינה נפרכת:

ואם לאו יתכסה במים ויקרא: (דף כה:) אוקימנא במים עכורין אבל צלולין לא משום דלבו רואה את הערוה והלכה עקבו רואה את הערוה מותר נוגע אסור אמר רבא צואה