רי"ף ביצה טו:

ריחיא או אגב דיקלא אבל במשחזת לא דרש רב חסדא ואיתימא רב יוסף אחד סכין שנפגמה ואחד שפוד שנרצם ואחד גריפת התנור באנו למחלוקת ר' יהודה ורבנן דתנן אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ור"י מתיר במכשירי אוכל נפש מ"ט דת"ק אמר קרא (שמות י״ב:ט״ז) הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשיריו ור' יהודה אמר לך אמר קרא לכם לכל צרכיכם ורבנן ההוא מיבעי ליה לכם ולא לכותים (לכם ולא לכלבים) ורבי יהודה הא כתיב הוא אמר לך כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירין שאיפשר לעשותן מעיו"ט וכאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מעיו"ט:

איבעיא להו מהו להראות סכין לחכם רב מרי בריה דרב איקא שרי ורבנן אסרי ופי' בעל הלכות גדולות טעמא דמילתא דחיישינן דילמא אזלי חוץ לתחום לאחוויי:

אמר רב יוסף ת"ח רואה לעצמו ומשאילה לאחרים אמר ר' יהודה אמר שמואל שפוד שנרצף אסור לתקנו ביו"ט ואע"ג דפשיט ליה בידיה ואמר רב יהודה אמר שמואל שפוד שצלו בו בשר אסור לטלטלו ביום טוב רב מלכיו ואיתימא רב אדא בר אהבה אמר שומטו ומניחו בקרן זויות א"ר חייא בר אשי א"ר הונא והוא שיש עליו כזית בשר רבינא אמר אפילו אין עליו כזית בשר שרי מידי דהוה אקוץ בר"ה וקיימא לן כרבינא:

לא יאמר אדם לטבח שקול לי בדינר בשר וכו':

היכי עביד כי הא (דף כט.) דבסורא אמרי תרטא ופלגא תרטא בנרש אמרי חלקא ופלגי חלקא * י"ג בפומבדיתא אמרי אוזיא ופלגא אוזיא בנהר פקיד ובמתא מחסיא במתא מחסיא אמרי ריבעא ופלגי ריבעא:

מתני' אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה אבל לא במדה ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה לא ימלאנו מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מערב יו"ט ונותנן ללקוחות ביום טוב וחכמים אומרים אף בחול * בגמ' וברא"ש איתא עושה עושין כן מפני מצוי המדות אומר אדם לחנוני תן לי ביצים ואגוזים במנין שכן דרך בעלי בתים