רי"ף ביצה טו.

מאי כל עיקר א"ר יהודה אמר שמואל אפי' לשמרו מן העכברים אמר רב אידי בר אבין והוא דתליא בתריטא מפני שנראה כשוקל בשר ביו"ט והא דר' חייא ור"ש ברבי דהוו שקלי מנה כננד מנה ביו"ט לא קיימא לן כוותייהו אלא כרבנן דאמרי אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר:

אמר ר' יהודה אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר ביד ואמר ר' יהודה אמר שמואל אסור לשקול בשר במים אמר רב הייא בר אשי אמר רב אסור לעשות בית יד בבשר אמר רבינא וביד שפיר דמי:

אמר רב הונא מותר לעשות סימן בבשר כי הא דרבה בר רב הונא מחתך לה אתלת קרנתא:

מתני' אין משחיזין את הסכין ביו"ט אבל משיאה ע"ג חברתה לא יאמר אדם לטבח שקול לי בדינר בשר אבל שוחטין ומחלקין ביניהן:

גמ' מאן תנא דהשחזה עצמה אסורה א"ר חסדא דלא כר' יהודה דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא צורך אוכל נפש בלבד ור' יהודה מתיר במכשירי אוכל נפש א"ל רבא לרב חסדא דרשי' משמך הלכה כר' יהודה אמר ליה יהא רעוא דכל הני מילי מעלייתא תדרשון משמי:

אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא והוה קא (דף כח:) מעבר סכינא אפומא דדיקלא ואמינא ליה לחדודי בעי מר או לעבורי שמנינותא ואמר לי לעבורי שמנינותא וחזיתיה לדעתיה דלחדודיה קא עביד והאי דלא קאמר לי דקא סבר הלכה ואין מורין כן:

אמר אביי הוה קאימנא קמיה דמר והוה קא מעבר סכינא אפומא דריחיא ואמרי ליה לחדודי קא בעי מר או להעביר שמנינותא ואמר לי להעביר שמנינותא וחזיתיה לדעתיה דלחדודיה קא בעי וקסבר הלכה ואין מורין כן:

ואמר רבא סכין שעמדה מותר לחדדה ביום טוב וה"מ דפסקה אגב דוחקא ודוקא אגב