רי"ף בבא מציעא סד.

רבין אחי הני תחלי דכיתנא אין בהן משום גזל ודקיימא אגבולין יש בהן משום גזל ואם הוקשו לזרע אפילו דבי כיתנא יש בהן משום גזל מ"ט מאי דאפסיד אפסיד:

איתמר אילן העומד על המצר אמר רב הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן ושמואל אמר חולקין וכן הלכתא א"ל רב יהודה לרבין בר רב נחמן רבין אחי לא תזבון ארעא סמוך למתא דאמר רבה בר רב הונא אמר רב אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה משום עינא בישא ואי (דף קז:) מהדר לה שורא או ריתקא לית לן בה א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה לא תזלזל במשחתא דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא:

(דף קח.) * ושם איתא א"ר יהודה הכל וכו'. וכך הוא בגמ' ב"ב (דף ח.) וברי"ף שם (סי' תרכ"ה) אמר רב יהודה הכל כו' (ג"א) אמר רב הכל לאגלי גפא ואפי' מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא לכריא דפתיא אפילו מרבנן ואי קא נפקי באכלוזא רבנן לאו בני אכלוזא נינהו:

אמר רב יהודה לכריא דנהרא תתאי מסייעי עילאי עילאי לא מסייעי תתאי וחילופא במיא דמיטרא תניא נמי הכי חמש גנות המספקות מים ממעין אחד ונתקלקל המעין כולן מתקנות עם העליונה נמצאת התחתונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה וכן חמש חצרות המקלחות מים לביב אחד ונתקלקל הביב כולן מתקנות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה

אמר רב * בגמ' אי' אר"י אמר רב האי מאן כו' (ג"א) יהודה האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפי חציפא הוי סלוקי לא מסלקינן ליה ורב נחמן אמרן מסלקינן ליה ואי משום דינא דבר מיצרא לא מסלקינן ליה נהרדעי אמרי אפי' משום דינא דבר מיצרא מסלקינן ליה משום שנאמר (דברים ו׳:י״ח) ועשית הישר והטוב אתא אמר ליה אזבין וא"ל זיל זבון צריך למיקנא מיניה או לא * בגמרא איתא רבינא רב נחמן אמר לא צריך למיקנא מיניה נהרדעי אמרי צריך למיקנא מיניה והלכתא צריך למיקנא מיניה והשתא דאמרת צריך למיקנא מיניה אייקור או זל ברשותא דבר מיצרא:

זבן במאה ושויא