רי"ף בבא בתרא ז.

נחמן אוכלי דבר אחר ומאי ניהו מקבלי צדקה של עכו"ם פסולין לעדות ולא אמרן אלא בפרהסיא אבל בצינעא לא ובפרהסיא נמי לא אמרן אלא דהוה ליה לאיתזוני בצינעא וקא מבזי נפשיה בפרהסיא אבל לא הוה אפשר ליה לאיתזוניה בצינעא לא דחיותיה היא:

מתני' (דף יא.) אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה רבי יהודה אומר תשעה חצאי קבין לזה וכן לזה ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה ר' עקיבא אומר בית רובע ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה ולזה אימתי בזמן שאין שניהן רוצין אבל בזמן ששניהם רוצין אפילו בפחות מיכן יחלוקו וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצין לא יחלוקו:

גמ' א"ר אסי א"ר יוחנן ד"א שאמרו חוץ משל פתחים תניא נמי הכי אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה והא תנן ארבע אמות אלא לאו ש"מ כדרבי אסי אמר רבי יוחנן ש"מ

והני מילי כשאין אחד מהן מכיר את חלקו שכל אחד ואחד מהן יש לו רשות להשתמש בכולה אבל אם כל אחד מהן מכיר את חלקו ואינו יכול להשתמש בחלקו של חבירו חולקין ואע"פ שאין שם שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה ממאי מדאמרי' בריש פירקא (דף ג.) ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפי' לא רצו נמי פלגי א"ר יוחנן משנתנו בשאין בה דין חלוקה ואי לית בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי ליהדרו בהו ופריק שקנו מידן ברוחות רב אשי אמר כגון שהלך זה בעצמו והחזיק וזה בעצמו והחזיק ש"מ דמתני' דקתני רצו כשאין כל א' מהם מכיר את חלקו הילכך כיון דקנו מידם ברוחות אי נמי אחזיק כל חד מינייהו במנתיה איסתליק ליה רשות ממנתא דחבריה ופלגי ולא מצי לעכובי אהדדי ואף על גב דלית בה דין חלוקה דהא ליכא לכל חד מינייהו דשותא במנתא דחבריה:

אמר רב הונא חצר לפי פתחיה מתחלקת ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות והשאר חולקין בשוה תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להן ארבע אמות לכל אחד ואחד היה לזה פתח אחד ולזה שני פתחים זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות וזה שיש לו שני פתחים נוטל ח' אמות והשאר יחלוקו בשוה היה לו פתח א' רחב שמונה אמות נוטל ח' אמות כנגד הפתח ברוחב ד' אמות בחצר והני ד' אמות על ח' אמות דקאמר ד' אמות על ח' אמות דוקא ולא סגיא בבציר מארבע אמות ואע"ג דאיכא עשר אמין באורכא אי ליכא בפותיא ארבע אמות לית בה דין חלוקה דכיון דלית בה ד' אמות לא חזיא לתשמישתא

אמר אמימר האי חפירה דסופלי יש לו ד"א לכל רוח ולא אמרן אלא דלא ייחד לה פיתחא (דף יא:) אבל ייחד לה פיתחא אין לו אלא ארבע אמות לפני פתחו בלבד אמר רב הונא אכסדרה אין לה ד' אמות טעמא מאי משום פירוק משאות הכא אפשר דעייל לגואי ומפריק מותיב רב ששת אחד שערי בתים וא' שערי אכסדראות יש להן ד"א כי תניא ההיא באכסדרה רומיתא דלא אפשר למיעל לגואי ומפריק תנו רבנן בית שער אכסדרה