רי"ף בבא בתרא ו:

כנישתא בבי מדרשא כיון דשמעה להא דתניא ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו הוה יתיב אמר אביי מריש הוה עביד מר תרי כיסי חד לעניי מתא וחד לעניי עולם כיון דשמעה להא דא"ל שמואל לרב תחליפא בר אבימי עביד (דף ט.) ואתני איהו נמי עביד ומתני * רב אשי אמר אנא כו' כ"ה בגמ' (ג"א) אמר רב אשי אנא אפילו אתנויי לא צריכנא כיון דכל דאתי אדעתא דידי אתי מאי דבעינא עבידנא ביה:

הנהו טבחי דאתנו בהדי הדדי דכל דעביד ביומא דחבריה ניקרעינו למשכיה אזל חד מינייהו עבד ביומא דחבריה קרעינהו למשכיה אתא לקמיה דרבא חייבינהו איתיביה רב יימר בר שלמיא לרבא ולהסיע על קיצותן לא אהדר ליה אמר רב פפא שפיר עבד דלא אהדר ליה ה"מ היכא דליכא אדם חשוב אבל איכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו דאתנו

ת"ר אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה ולא בהקדש עם הגזברין ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' (מלכים ב י״ב:ט״ז) ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים

אמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות איבעית אימא סברא ואב"א קרא סברא דהאי קא מיבזי והאי לא קא מיבזי קרא דהכא כתיב (ישעיהו נ״ח:ז׳) הלוא פרוס לרעב לחמך פרוש כתיב התם כתיב (ישעיהו נ״ח:ז׳) כי תראה ערום וכסיתו לאלתר ורב יהודה אמר בודקין לכסות ואין בודקין למזונות אבע"א סברא ואבע"א קרא סברא האי קא מצטער והאי לא קא מצטער קרא הכא כתיב הלוא פרוס לרעב לחמך פרוס והב ליה לאלתר והתם כתיב כי תראה ערום כי יראה לך בעדים תניא כוותיה דרב יהודה אמר כסוני בודקין אחריו פרנסוני אין בודקין אחריו:

תנן התם אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון שלש סעודות מאי פרנסת לינה אמר רב פפא פוריא ובי סדיא ואם היה עני המחזיר על הפתחים אין נזקקין לו למתנה מרובה אבל נזקקין לו למתנה מועטת

אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה שנאמר (נחמיה י׳:ל״ג) והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה וגו' ואמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות שנאמר והעמדנו עלינו מצות מצוה לא נאמר כאן אלא מצות אמר רב * בגמ' איתא א"ר אליעזר גדול המעשה יותר מן העושה כו' (ג"א) אסי יותר כח המעשה מן העושה שנאמר (ישעיה נח) והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם

(דף י.) רבי אלעזר הוה יהיב פרוטה לעניא והדר מצלי דכתיב (תהילים י״ז:ט״ו) אני בצדק אחזה פניך (וגו') מאי אשבעה בהקיץ תמונתך אמר רב נחמן ברבי יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם הקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא כלומר משכר הקיצה שמקיצין את עצמן מן השינה זוכה לשבוע מתמונתו של הקב"ה

(דף ט:) ( * ד"ת מ"ז אמר ר' יצחק הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות דכתיב (ישעיהו נ״ח:ח׳) הלוא פרוס לרעב לחמך א) אז יבקע כשחר אורך ב) וארוכתך מהרה תצמח ג) והלך לפניך צדקך ד) וכבוד ה' יאספך ה) אז תקרא וה' יענה ו) תשוע ויאמר הנני והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות שנאמר (ישעיהו נ״ח:י׳) ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע א) וזרח בחושך אורך ב) ואפלתך כצהרים ג) ונחך ה' תמיד וגו' ח) ובנו ממך חרבות עולם ט) מוסדות דור ודור תקומם י) וקרא לך גודר פרץ יא) משובב נתיבות לשבת ע"כ) :

(כתובות דף סז:) ת"ר די מחסורו אתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו וכו' כדכתיבנן בפרק מציאת האשה (כתובות דף י.) איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ד' מאה (ארנקי) דדינרי לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו שדריתינהו לקמיה דרבא וקבלינהו שמע רבי אמי ואיקפד אמר לית ליה ביבוש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה ורבא משום שלום מלכותא הוא דעביד ורב אמי סבר אי משום שלום מלכותא איבעי ליה למיתבינהו לעניי עכו"ם ורבא נמי לעניי עכו"ם יהבינהו ור' אמי דאיקפד לא סיימוה קמיה

(דף ח.) איפרא הורמיז שדרה ארנקי דדינרי לקמיה דרב יוסף א"ל תהוי הא למצוה רבה יתיב רב יוסף וקא הוי בה מצוה רבה מאי היא אמר אביי הא מדתני רב שמואל אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבויים ש"מ פדיון שבויים מצוה רבה היא:

גרסינן בפ' דיני ממונות (דף כו:) * בפ' זה בורר והרי"ף קורא אותו פ' דיני ממונות מפני שמתחיל ג"כ דיני ממונות בשלשה כמו פ' א' והנ"י קורא אותו פרק דיני ממונות ב' (ג"א) אמר רב