חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא כו:

לבתר דנפק אמר. פירש רב פפא אמאי לא אמרי ליה כאן בתוך שש עשרה אמה כאן חוץ לשש עשרה אמה. כלומר הא דתנן חופר ויורד והעצים שלו חוץ לשש עשרה אמה הוא דלא מפסיד בה בעל האילן כלום דחוץ לשש עשרה אמה לא יניק' אבל בתוך שש עשרה אמה אינו יכול לחפור ולירד יותר משלשה טפחים מפני שמפסיד שרשי האילן של בעל האילן משום דבתוך שש עשרה אמה יניק. וצריך עיון הכא דעצים הוה דבעל האילן כיון דבתוך שש עשרה אמה נינהו כדאמרינן לקמן אבל לעולם יש לו לקוץ כיון דבקרקע שלו הם:

הכא בגדולין לאחר מכאן וכו' פירוש לעולם אימא לך רישא וסיפא בתר אילן אזלינן וסיפא דקתני אין מועלין בו בגדולין הבאין לאחר מכאן שהקדישו האילן עסקינן וקסבר אין מועלין בגדולין אבל בשרשים שהיו בעת שהקדיש את האילן הוא שמועלין:

רבינא אמר לא קשיא. רישא דשמעת מינה דשרשי אילן בתר אילן שדינן ליה בשרשין הבאין בתוך שש עשרה אמה דוודאי של אילן הם. וסיפא דשמעת מינה דבתר קרקע שדינן ליה בשרשין הבאין חוץ לשש עשרה אמה לאילן דכיון דחוץ לשש עשרה אמה הן לא חשבינן להו מהאילן:

הדרן עלך לא יחפור