חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא כו.
Ri Migash on Bava Basra 26a (Ri Migash on Bava Batra 26a) · חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →והא ארחיקי לי'. פירש שתי אמות דהא בבבל הוה:
הני מילי אילנות לאילנות וגפנים לגפנים אבל אילנות לגפנים בעינן טפי. והוי כגרמא דגירי דאסור כמו אפיקו לי קרקור מהכא דלעיל (דף כ"ג). יש לפרש דהאי טפי דקאמרינן בכדי דלא ממטי היזיקא לגפנים מחמת ציפרי דקא יתבי באילנות הוא ואע"ג דקא מרחיק טובא. ויש לפרש דעד ארבע אמות בלחוד הוא משום דלא אשכחן הרחקה טפי מהכין והוה ליה האי טפי דקאמרינן משתי אמות. וזה פירוש האחרון הוא שהיה רבינו הרב ז"ל סובר ומעשים בכל יום לפניו ולא היה דן אלא להרחיק ד' אמות בלבד ואפילו אילנות לגפנים וא"ת לפירוש הראשון שמצריך להרחיק בכדי דלא מטי היזיקא לגפנים מחמת ציפרי ואפילו טובי איכא וכיון דלא ארחיק ליה מעיקרא שיעור מאי דמחייב לארחוקי משדה חבירו מה איכפת ליה איהו בגפנים דחבריה אי מתזקי אי לא מחזקי לימא ליה את הוא דאפסדת אנפשך דנטעתינהו להני גפנים דילך בכדי מאי דמחזקי מאילנות דידי דהא נטענא השתא והוה לך מעיקרא לעיולי בדילך טפי ולמיטע ולאסוקי אדעתך דלמחר ממליכנא ונטענא אילנות איכא לאוקמא כגון דקיימי הני שדות מעיקרא לנטיעת גפנים ולא לנטיעת אילנות. ואיכא לאוקומי כגון שהיתה שדה זו דרבה בדרב חנן מעיקרא לבעל הפרדס וזבנה ניהליה לרבה בר רב תנן דכי זבנה אדעתא דהכי הוא דזבניה. ומ"מ אפילו לפי' האחרון האי דמצרכינן ליה לבעל אילנות ארבע אמות מבעל גפנים לארחוקי היכא דקדמי גפנים לאילנות הוא אבל אי קדמי אילנות לגפנים לא מחייבינן ליה לבעל אילנות לארחוקי ד' אמות מגפנים ולא למקצינהו לאילנות דידיה משום דאמר ליה לבעל הגפנים אדרבה את עייל דידך בדידך ונטע. והיכא דאתו תרווייהו בהדי הדדי למיטע האי בעי למיטע ולארחוקי לאילנות ב' אמות ותו לא והאי אמר אנא גפנים בעינא למיטע ולא סגי לך בהרחקת שתי אמות חזינן אי שדה העומדת לגפנים היא לאו כל כמיניה דבעל אילנות ואי שדה העומדת לאילנות היא לאו כל כמיניה דבעל גפנים ואי שדה העומדת לזה ולזה כיון שזה מרוצה ליטע גפנים הרי אינו משנה בכך שהרי גם לגפנים היא עומדת הדין עמו וכופין את חבירו להרחיק את אילנותיו בכדי מה שצריך להרחיק את האילנות מן הגפנים וכיון שכן אפילו אם אינו רוצה עכשיו ליטע בשלו כלום כשיבא חבירו ליטע אילנות יכול הוא לעכב עליו עד שירחיק בכדי מה שצריך להרחיק מן הגפנים משום דא"ל למחר ממליכנא ונטענא גפנים והיינו חלוקת אביי ורבא (דף י"ז ע"ב) בענין הבא לסמוך בצד החצר דקי"ל כרבא בהא דאינו סומך. והני ב' אמות וד' אמות דקאמרינן אם שניהן כאחד באין ליטע אי נמי אחד מהן רוצה דחבירו מעכב עליו עד שירחיק צריכה שתהא ההרחקה ממוצעת ביניהן ואם אחד מהן נטע תחילה ולא מיחה בו חבירו להרחיק כשיבא עכשיו גם הוא ליטע שלו צריך הוא להרחיק האמות כולן בשלו וכן הדעת נוטה: