חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא קלג.
Ri Migash on Bava Basra 133a (Ri Migash on Bava Batra 133a) · חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר רב הונא שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר. פירש כגון שכתב נכסיו לפלוני בלי להזכיר שם ירושה ולא שם מתנה אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה כלומר זה שכתב כל נכסיו לשון ירושה הוא וכאלו אמר בפירוש יירש פלוני כל נכסי דמי ואם אינו ראוי ליורשו נוטלן משום מתנה ואמרינן שכתב כל נכסיו לשון מתנה הוא וכאלו אמר בפירוש יהיה לו במתנה דמי:
אי סבירא לך כרבי יוחנן בן ברוקא וכו'. כלומר. למאי איצטריך לך למימר אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה אי לאשמועינן דהלכה כרבי יוחנן בן ברוקא אימא הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא דילמא האי דאיצטריך לך למימר אם ראוי ליורשו בכי הא דאמר אלא למאן ולא אמר לא לשון ירושה ולא לשון מתנה ולא אמר נמי נכסי לך סתם אלא למאן בלחוד ובהא איצטריך לך למימר אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה וכו' דאי אמרת הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא הוה אמינא הני מילי היכא דאמר בהדיא נכסי יירש פלוני או נכסי לפלוני אבל היכא דלא אמר בהדיא אלא למאן בלחוד אימא לא כלום הוא דהא לאו לשון ירושה ולאו לשון מתנה הוא להכי איצטריך לך למימר אם ראוי ליורשו וכו' דלא הוה סגי לך במפסק הלכתא כרבי יוחנן בן ברוקא:
אמר ליה רבא השתא ירושה דאורייתא אלמנתו ניזונית וכו' מהא מימריא דרבא שמעינן דהיכא דאיכא איניש דאיכא עליה מלוה על פה וכתבינהו לנכסי לאחר במתנת שכיב מרע דדינא הוא דאתי ההוא בעל חוב וטריף מיניה דמקבל כי היכי דעדיף מן היורשין ואי הוה ליה מטלטלי ויהבינהו במתנת שכיב מרע לאחר דינא הוא דאתי בעל חוב בין מלוה בשטר בין מלוה על פה ומפיק להו מיניה דמקבל למיגבא מינייהו ההוא חוב דיליה כי היכי דמפיק ליה מן היורשין דהא מתנת שכיב מרע כירושה שוייוה רבנן ולא עוד אלא דירושה אלימא דאילו ירושה מדאורייתא ומתנת שכיב מרע דרבנן בעלמא הוא דקניא שמא תטרוף דעתו עליו: