ר"י מיגאש שבועות נב

כלומר אלו היה בחיים היה מתחייב בה ונשבע אותה עכשיו שמת בלי שישבע נעשה כאלו לא נתחייב בה מעיקרא וכאלו לא היה שם חיוב שבוע' עליו כלל כדי שתאמר אין אדם מוריש שבוע' לבניו וכיון שכן יורשי מלוה נשבעין שבועת היורשין שלא פקדנו אבא וגובין מיורשי לוה הדר שלחוה לקמיה דרבי אמי אמר כולי האי שלחו לה ואזלי וכו' אלא אמר רבי אמי עמד בדין ומת יורשין נשבעין שבועת היורשין וגובין. מתקיף לה רב נחמן אטו בי דינא הוא דמחייבי שבועה מיתת לוה הוא דמחייבה ליה למלוה שבועה אלא אמר רב נחמן אי איתא להא דרב ושמואל איתא פי' כלומר אי איתא ואפילו לא עמד בדין ומת ואי ליתא ליתא ואפילו עמד בדין ומת. ואקשינן אי איתא איתא אלמא מספקא ליה לרב נחמן אי איתא להא דרב ושמואל אי ליתא והא אמר רב יוסף בר מניומי עבד רב נחמן עובדא יחלוקו פי' אלמא לא מספקא ליה דאס"ד מספקא ליה היכי מפיק ממונא מספיקא והא קיימא לן דכלהו ספיקי דזוזי היכא דקיימי לוקמן ואע"ג דאיכא מידי דאמרי ממון המוטל בספק חולקין הני מילי מילתא דליתא ברשותא דחד מינייהו אבל מילתא דאיתא ברשותא דחד מינייהו המוציא מחבירו עליו הראיה ומדקאמר עבד רב נחמן עובדא יחלוקו ואפיק מינייהו דיתמי לוה פלגא מכלל דלא מספקא ליה מילתא כלל אלא דין אחר בפני עצמו הוא דס"ל דיחלוקו ולא ס"ל לא כרב ושמואל ולא כרבי אלעזר וכיון שכן אמאי קאמר הכא אי איתא להא דרב ושמואל אי ליתא. ומהדרינן לדבריו דרבי אמי קאמר וליה לא סבירא ליה דכיון דשמעיה לרבי אמי דאמר עמד בדין ומת כבר נתחייב שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ואם לא עמד בדין ומת יורשין נשבעין וגובין קאמר ליה דבר זה אין בו הפרש בין עמד בדין בין לא עמד בדין הילכך אי סבירא לך דאיתא להא דרב ושמואל איתא ואפילו לא עמד בדין ואי סבירא לך דליתא ליתא ואפילו עמד בדין אבל רב נאמן לא סבירא ליה לא דרב ושמואל ולא דרבי אלעזר אלא דין אחר בפני עצמו סבירא ליה דיחלוקו. ושאר השמועה פשוט היא. הא דאמרינן מתיב רב נתן בר אושעיא יפה כח הבן מכח האב פירושו יפה כח בן המלוה מהמלוה עצמו שבן המלוה גובה בשבועה ושלא בשבועה כלומר גובין מיורשי לוה בשבועת היורשין ובשלא אמר המלוה בשעת מיתתו שטר זה פרוע וגובין שלא בשבועה כשאמר המלוה בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע לרשב"ג דקתני במתני' אמר רשב"ג אם יש עדים שאמר בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע יורשיו גובין שלא בשבועה שמע מינה דליתא להא דרב ושמואל מדקתני בברייתא. אר"י הא מני בית שמאי היא דאמר שטר העומד לגבות כגבוי דמי:

וסלקא שמעתא דכדרב ושמואל עבדינן לכתחילה מדאמרינן הבו דלא לוסיף עלה אבל דיינא דעבד כרבי אלעזר עבד ולא מהדרינן ליה דאמרינן השת' דלא איתמר הלכתא לא כרב ושמואל ולא כרבי אלעזר האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד כרבי אלעזר עבד והכין קא פסק רבינו הרב ז"ל אבל רבינו האיי זצ"ל כתב דמנהג ראשוננו לדון כרב ושמואל והא דאמרינן האי דיינא דעבד כרבי אלעזר עבד ליתא ולא סמכינן עלה. ע"ב ההוא דשכיב ושבק ערבא כלומר האי מלוה דשכב לבתר דשכב לוה ושבק ערבא אתו בני מלוה קא תבעי ליה לערבא סבר רב פפא למימר האי נמי הבו דלא לוסיף עלה פירוש כלומר דהא דרב ושמואל היכא דאתו בנו מלוה ותבעי להו לבני לוה הוא אבל הכא דלא תבעי להו לבני לוה אלא לערבא הוא דתבעי תוספת היא על מימרא דרב ושמואל ולית לן לאוסופי לה דקא אמרינן הבו דלא לוסיף עלה. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע האי ערבא לאו בתר יתמי אזיל פירוש וכיון דאי תבעי ליה אזיל ערב ותבע להו לבני לוה אין גובין בני מלוה כלל ואפילו מן הערב כרב ושמואל. ההוא דשכיב ושבק אחא כלומר ההוא מלוה דשכיב לבתר דשכיב לוה ולא שבק בנים אלא אח סבר רמי בר חמא למימר הבו דלא לוסיף כלומר כי עבדינן כרב ושמואל היכא דשבק המלוה בנים כדקא אמרינן אין אדם מוריש שבועה לבניו אבל היכא דלא שבק בנים אלא אחים תוספת על הא דרב ושמואל ולא מוספינן לה דהא אמרינן דלא לוסיף עלה הילכך האח נשבע שלא פקדהו אחיו וגובה אמר ליה מה לי פקדנו אחא כלומר דברי רב ושמואל אינו על הבנים ממש אלא על היורשין בין שהיו בני' או אחין וכיון שכן לאו תוספת היא על דבריהם ממש. מתני' ואלו נשבעין שלא בטענה וכו' פרישנא להאי מתני' בגמרא הכי ואלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא פירוש שכיון שאלו כגון דקתני במתני' נתבעין הן וקיימא לן שכל נתבע שמתחייב שבועה מן התורה כגון מודה במקצת ועד אחד מעידו וכדומה להן אין חייבין אותה שבועה אלא כשאומר לו התובע ברי לי שיש לי אצלך כך וכך אבל אם אינו אומר ברי לי אלא שמא אין מתחייב התובע שבועה על כך. וקתני בהאי מתני' דהני ודאי אף על גב דתביעות התובע אותן טענת שמא היא חייבין להשבע לו כעין דאוריי'. ודייקינן מאי שנא הני שהן נשבעין ונשבעין ולא משלמין מכל נשבעין ולא משלמין שבעולם שאין נשבעין על טענת שמא. ומהדרינן משום דמורו פירוש כיון שהן מתעסקין בצרכי בעל הבית מורו ואמרי תורא מדיישיה אכיל לפיכך רמו רבנן שבוע עלייהו ואפי' טענת שמא. אמר רב יוסי בר מניומי אמר רב נחמן והוא שיש ביניהם טענת שתי כסף ואוקימנא הכי והוא שיש ביניהן כפירת טענה שתי כסף כלומר והוא שחושד אותן בעל הבית בכך שתי כסף שהן כפירת טענה והן כופרים בו ואומרין לא נטלנו לך כלום. פיסקא חלקו השותפין והאריסין אינו יכול להשביען פירוש אינו יכול להשביען על טענת שמא אלא על טענת ברי. איבעיא להו מהו לגלגל בדרבנן פירוש קיימא לן דמגלגלים בשבועה שהיא מן התורה כדגרסינן בפרק האשה נקנית דף כ"ז ע"א אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן התורה וכו' וקא מיבעיא לן השתא מהו לגלגל בדרבנן כלומר בשבועה שאינה מן התורה אלא מדרבנן כגון אלו הנשבעין ונוטלין דקתני בהאי פרקין וכגון אלו הנשבעין שלא בטענה. ופשטינן לה מהא דתניא לוה הימנו ערב שביעית ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף פירוש ונתחייב לו מדרבנן שבועה על טענת שמא אין מגלגלין בה פירוש אם יש ביניהן טענה וכפירה באותה מלוה שהיתה לו ערב שביעית אין מגלגלין אותה בשבועה זו שנתחייב לו עכשין מדרבנן לאחר שביעית מפני שאותה מלוה מעיקרא שהיתה לו עליו קודם שביעית כבר השמיטתו שביעית טעמא דלוה הימנו ערב שביעית דאתיא שביעית משמטא ליה הא בשאר שני שבוע מגלגלין שמע מינה דמגלגלין ואפילו בשבועה שהיא מדרבנן ודחינן לא תימא הא בשאר שני שבוע מגלגלין אלא אימא הא נעשה לו שותף ערב שביעית ולמוצאי שביעית לוה הימנו ונעשית ביניהן טענה וכפירה באותה מלוה ונתחייב בה שבועה מן התורה מגלגלין בה עסק אותה שותפות שהיתה ביניהם ערב שביעית משום דלא משמטא שביעית אלא חוב שהוא ודאי דקרינא ביה לא יגוש אי נמי שבועה שהיא מן התורה דכתיב וזה דבר השמיטה אפילו דבור משמיט אבל שבועה שהיא מדרבנן לא משמיט דהא לא קרינא ביה לא יגוש:

ואקשינן והא בהדיא קא תני לה וכו'. ואסיקנא אלא שמע מינה דמגלגלין בדרבנן שמע מינה. דף מ"ט ע"א אמר רב הונא לכל מגלגלין חוץ משכיר פירוש שאם יבא לגלגל עליו בשבועה שתקנו לו חכמים שישבע ויטול נמנע ואינו נשבע ונמצא מפסיד שכירותו והולך לביתו בפחי נפש ורב חסדא אמר לכל אין מקילין חוץ משכיר שמקילין כלומר לכל אין פותחין להן בטענה כדי לפוטרן משבועה שחייבו אותן חכמים אם הם נשבעין ולא משלמין או שתקנו להם חכמים אם הן נשבעין ונוטלין חוץ משכיר שמקילין עליו ופותחין לו בטענה כדי לפוטרו מאותה שבועה שתקנו לו חכמים ויטול שכירותו בלא שבועה והיינו דאמרינן מאי בינייהו איכא בינייהו לפתוח לו. פיסקא והשביעית משמט את השבועה דייקינן בגמרא מנא הני מילי אמר רב גידל אמר רב דאמר קרא וזה דבר השמיטה שמוט וגומר אפילו דבור משמט פירוש ואף על פי שאינו חוב ממון דקרינא ביה לא יגוש אלא חוב שבועה אפילו הכי משמט דחוב שבועה נמי לא יגוש קרינא ביה דהא קא נקיט ליה ואמר קום אשתבע לי סליק פירקא בס"ד