ר"י מיגאש שבועות לא

שבועה וכיון שכן אם כפר בעדותו ונשבע מתחייב קרבן שבועה והכל מודים במשביע וכו' פשוט הוא. דף ל"ג ע"א הא דאיבעיא לן משביע עדי קנס מהו פי' מי אמרינן כיון דאלו מודה הנתבע היה פטור לאו עדות הוא דקא כפרי ליה דאילו הוה אית ליה ממון ממש גבי נתבע לא היה מיפטר בהודאתו ומדאיפטר בהודאתו כמאן דלית ליה גבי' מידי דמי דהא לא ממון ממש אלא חיוב בעלמא הוא ולא הוי ממון עד דמטי לידיה או דילמא כל זמן דלא אודי ממונא אית ליה גביה ואע"ג דקנס הוא מכל מקום תביעת ממון דקנס הוא וכפירת עדות ממון היא:

אליבא דרבי אליעזר ב"ר שמעון לא תיבעי לך דאמ' יבואו עדים ויעידו כלומר אע"ג דהודה כיון דבאו עדים בתר הכי מתחייב אלמא ממונא דקנסא אית ליה גביה ולאו חיובא בעלמא הוא כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור מאי כיון דמיפטר בהודאתו לאו ממונא דקנסא הוא אלא חיובא בעלמא הוא ולא שאין בו שום תביעת ממונא אלא תביעת חיוב בעלמא הוא דאלו הוה ליה ההוא קנסא דאית ליה גביה תביעתה דממונא לא הוה מיפטר בהודאה או דילמא השתא מיהא לא הודה ופריך דאי בעיא לך אליבא דידהו כמאן דסבירא להו אי כר' שמעון הא אמר דבר הגורם לממון כממון דמי פי' ואי נמי סבירא ליה דהאי תביעת ממונא דקנסא אינו אלא תביעת חיובא בעלמא מכל מקום ההוא חיובא גרמא הוא דהא כדמפיק ליה מיניה הוה ליה ממונא ודבר הגורם לממון כממון דמי אלא כרבנן ס"ל דדבר הגורם לממון לאו כממון דמי מאי ואתינא למיפשטיה מדקא תני משביעני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי נזק:

ואוקימנא בחצי נזק צרורות אבל לעולם תביע' קנס תביעת חיובא בעלמא הוא ולא תביעת ממונא וכן נמי אוקימנא להא דקא תני תשלומי כפל משום קרנא ולהא דקתני שאנס איש פלוני ופתה את בתי משום בושת ופגם דממונא הוא כמתברר בסוף פרק אלו נערות דף מ"א. תא שמע משביעני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שפלוני הוציא ש"ר על בתי חייבים הודה מפי עצמו פי' קודם שיבואו העדים פטור בהודאתו וכיון שפטור אין העדים חייבין על כפירתן מני אילימא רבי אליעזר ב"ר שמעון הא אמר אף על פי שהודה יבואו עדים ויעידו אלא לאו רבנן היא ושמע מינה משביע עדי קנס חייב. לא לעולם רבי אליעזר ב"ר שמעון היא והכי קאמר לא משכחת לה דפטור אלא אם כן הודה מפי עצמו בלא עדים ע"ב הא דקתני בסוף מתני' שאנס איש פלוני ופתה את בתו ושחבל בי בני ושהדליק גדישי בשבת הרי אלו פטורין פי' משום דהכי כולהו לאו תביעת ממון הוא דהא אמר שאנס איש פלוני ופתה את בתו אעפ"י שהעידו בכך נמי פטור הוא אותו פלוני מן הממון דקים ליה בדרבה מיניה דהא הבא על בתו בשריפה קאי וכן נמי שחבל בי בני אע"ג דהעידו עדים בכך פטור הוא הבן מתשלומין משום דקיימא לן המכה את אביו ועשה בו חבורה בסקילה קאי ושהדליק גדישי בשבת אעפ"י שהעידו העדים בכך נמי פטור משום דקים ליה בדרבה מיניה וכו'. ת"ר מנין שאין הכתוב מדבר אלא בתביעת ממון רבי אליעזר אומר נאמר כאן אואין ונאמר להלן אואין פי' דכתיב והוא עד א ראה או ידע ונאמר כאן בשבועת פקדון אואין דכתיב או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו וגומר מה להלן אינו מדבר אלא בתביעת ממון אף כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון וכו' והדר מקשה אואין דסוטה יוכיחו דכתיב או עבר עליו רוח קנאה וכתי' נמי או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה וכו' והדר מקשה אואין דשבועת ביטוי יוכיחו דכתיב או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב מסתברא מפקדון הוה ליה למילף שכן תחטא במזיד תבעוה עברוה פירוש בשבועת העדות ובפקדון תרוייהו כתיב בהו נפש כי תחט' מה שאין כן בשבועת ביטוי ותרוייהו חייב בהו על המזיד דהא לא כתיב בהו ונעלם מה שאין כן בשבועת ביטוי ותרוייהו אין חייבין עד שישמעו מפי התובע בשבועת העדות עד שיאמר להם התובע בואו והעידו אבל אם נשבעו קודם שישאל אותם להעיד פטורים ובשבועת הפקדון נמי אינו חייב עד שיתבע אותו ויאמר לו תן לי פקדון שיש לי בידך אבל אם נשבע קודם שיתבע אותו פטור לאפוקי שבועת ביטוי שאין שם תובע ונתבע ותרוייהו לא מחייב אלא לשעבר לפי ששבועת העדות אינה אלא עדות שכבר ישנה אצלו ושבועת הפקדון נמי אינה אלא על הפקדון שכבר הפקיד אצלו ולא משכחת לה להבא דהא לענין שבועת העדות אם אמר להם משביע אני עליכם לכשיהיה לי אצלכם עדות שתבואו ותעידוני פטורים הן ולגבי פקדון נמי אם אמר לו לכשיהיה לך אצלי פקדון שבועה שאין לך בידי פטור לאפוקי שבועת ביטוי שהיא נמי להבא דכתיב להרע או להטיב. דף ל"ד ע"א אדרבא מביטוי הוה ליה למילף שכן שבועת העדו' וביטוי בתרוייהו כתיב בהו חטאת דהא אכלהו כתיב והביא את אשמו לה' נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת לאפוקי פקדון שאינה חטאת אלא אשם דכתיב והביא את אשמו לה' ותרווייהו קרבן עולה ויורד דבכלהו כתיב ואם לא תגיע ידו וגומר לאפוקי פקדון דהוא קבוע דהא לא כתיב ביה ואם לא תגיע ידו ותרוייהו לא כתיב בהו חומש לאפוקי פקדון דאית ביה חומש דכתיב ושלם אותו בראשו וחמישיתו יוסף עליו. רבי עקיבא אומר והיה כי יאשם לאחת מאלה יש מאלה שהוא חייב ויש מאלה שהוא פטור פי' מדכתיב מאלה ולא כתיב אלה אלמא מקצת אלה חייב ולא כל אלה הא כיצד תבעו ממון חייב דבר אחר פטור. ואקשינן ואיפוך אנא תבעו ממון פטור דבר אחר חייב. ומהדרינן ר"ע אית ליה אואין דרבי אליעזר כלומר מדכתיב מאלה ולא כתיב אלה יליף דעל מקצת חייב ועל מקצת פטור והנהו אואין דרבי אליעזר מיגלי הי מנייהו מקצת דפטור כדאמר מה להלן אינו מדבר אלא בתביעת ממון. ודייקינן מאי בינייהו כלומר כיון דתרוייהו אית להו אואין למאי אצטריך רבי עקיבא למילפיה מדכתיב לאחת מאלה ולא קא נפיק מאואין דרבי אליעזר לחודא ומהדרינן איכא בינייהו המשביע עדי קרקע לרבי אליעזר דנפיק ליה מאואין בלחוד לא מחייב דהא גבי שבועת הפקדון דיליף מינה הוא והנך כלהו דכתיב בקרא דפקדון מטלטלין נינהו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה ולר"ע כיון דיליף ליה נמי מדכתיב לאחת מאלה דמשמע בין קרקע בין מטלטלין ומאי דלא נפיק מיני' מההוא אואין מפיק מהאי קרא אחרינא ומחייב דמשביע עדי קרקע. רבי יוסי הגלילי אומר אינו צריך והוא עד או ראה או ידע בעדות המתקיימת ידיעה בלא ראייה וראייה בלא ידיעה הכתוב מדבר ואיזו זו עדות ממון לאפוקי עדות דבר אחר שאינה מתקיימת לעולם עד שתהיה שם ראיה וידיעה פי' אם הודה לו או העידו על עצמו שיש לפלוני אצלו ממון עדות מתקיימת הוא ואף על פי שידיעה יש שם ואין שם ראיה ואם ראו העדים שנתן לו מנה ואעפ"י שאין יודעי' אי לשם הלואה נתנו לו או לשום מתנה או לשום דבר אחר מכל מקום עדות הוא דהא היכא דכפריה הנתבע לתובע לא נתתה לי מעולם כלום ומייתי הכי סהדי ומסהדי דראינוהו שנתן לו מנה הוחזק הנתבע כפרן ולא מצי אמר כבר פרעתיך דהא קיימא לן כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ובענין עדות אחר לא משכחת לה לעולם עד דאיכא ראיה וידיעה דהא ידיעה בלא ראיה גבי ממון לא הויא אלא כדמסהיד להו לעדים אנפשיה על ההוא מידי ולגבי ממון הוא דמשכחת לה אבל לגבי דבר אחר לעולם לא משכחת לה דאי לגבי דיני נפשות וחבלו' וקנסו' אע"גב דאסהדינהו לעדים אנפשיה דקטליה לפלניא או חבל ביה ומאי דדמי ליה ההוא עדות לאו מידי הוא דהא קיימא לן מודה בקנס פטור וכן נמי לגבי שאני כהן לוי לא הויא עדות עד דחזי דאכל לתרומה וגבי לוי נמי עד דחזי פלוני נתן ליה מעשר בבית הגרנות דהיא ראיה וידיעה אבל אי מסהיד אנפשיה דהוא כהן דהוא לוי לאו עדות היא וכן כל מידי דלית ביה שום ממון אינו מתקיים לעולם בסהדותא דמסהיד אנפשיה אלא דמסהיד בראייה דשייכא בה ידיעה וידיעה דשייכא בה ראיה הילכך מדכתיב או ראה או ידע שמעינן דבעדות המתקיימת ידיעה בלא ראיה הכתוב מדבר שהיא עדות ממון ולא עדות דבר אחר. אמר ליה רב פפא לאביי לימא רבי יוסי הגלילי לית ליה דר' אחא דתניא רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא הרוג בצידו בידוע שזה הרגו דאי אית ליה דר' אחא לגבי דיני נפשות נמי משכח' לה כי האי גוונא פי' אי אמרת בשלמא לית ליה דר' אחא דקאמר לגבי ממון דכי האי גוונא ידיעה בלא ראיה אלא דקסבר דכי האי גוונא לאו ידיעה הוא אלא אומדנא בעלמא הוא ולא מפקינן ממונא ולא היא ידיעה בלא ראיה לגבי ממונא אלא באסהדותיה דאסהיד אנפשיה כדאמרי' היינו דלא משכחת לה לעולם ידיעה בלא ראייה במידי אחרינא בר מממונא כדאמרינן דהא לא מהניא הודאה וסהדותא דאסהיד אנפשיה אלא לגבי ממונא בלחוד כדברירנן אלא אי אמרת דכי האי גוונ' לגבי ממונ' ידיעה בלא ראיה עדות הוא דמפקינן ממונא לגבי נפשו' נמי משכחת לה כי האי גוונא כרבי שמעון בן שטח וכיון שכן תהוי נמי עדות לגבי נפשות ואם לגבי נפשות