ר"י מיגאש בבא בתרא נט

אמרה ולעולם דהבא טיבעא הוה קסבר דקאמר אף על פי שאסור ללות דינר בדינר מחללין מעשר שני עליו ומדקאמר מחללין מעשר שני עליו ש"מ דדהבא טיבעא הוה קסבר ומשום חומרא דריבית הוא דקאמר ולא הוה מימריה אליבא דבית שמאי כדסליק אדעתין מעיקרא והאי דאיסתבר לן מהאי סיועא דאייתינן דרבי יוחנ' משום חומרא דריבית קאמר אבל דרבי יוחנן מחללין קאמר לא קא נפיק מהני מילי דאיכא למימר דאליבא דבית הלל קאמר דסבירא להו מחללין והכי קא בעינן לפרושי ולהנפוקי מהני מילי דלא סגי דרבי יוחנן מחללין אמר על הדין אורחא דאמרינן דלמאן קאמר מחללין אי לבית הלל פשיטא אלא לאו לבית שמאי פשיטא דאילו הכין הוה' לן לקיומי דרבי יוחנן מחללין אמר אלא הני מילי מילי דלא דייקי נינהו דאי הכין הוה לא הוה שתיק גמרא מיניה ועוד דהא דאמרי' אליבא דמאן קאמר רבי יוחנן מחללין לאו קושיא היא דאיכא למימר דלברורי טעמא קא אתי דהאי דקאמר אסור ללות דינר בדינר משום חומרא דריבית הוא וכיון דדייקינן ושקלינן כי היכי לאוקמא תסתיים דרבי יוחנן מחללין אומר כדכתב בהלכות ולא מתוקמא בודאי אמרינן דלא אסתיים לן מידי ואיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אית למימר דהא דקאמר אליבא דכולי עלמא ואית למימר אליבא דבית הלל בלחוד ולעולם אין מחללין ואלו הדברים בדרך דיחוי נאמרו ולעולם אימא לך מחללין והאי דקאמר הכי נמי מסתברא לברר כי טעם רבי יוחנן משום חומרא הוא והכי קאמר רבינו חננאל ז"ל בפירוש הכי נמי מסתברא דלא קאי רבי יוחנן כבית שמאי כלומר כדסליק אדעתין מעיקרא דאי הוה סבירא לן דאיסתיים לן מידי מההוא סיועא הוה קאמר הכי נמי מיסתברא דרבי יוחנן מחללין קאמר תסתיים כסוגיין בכוליה תלמודא. ומכל הראיות הללו נתברר כי הדברים האמורים בהלכות אין נבונים ושלא בדקדוק נכתבו: