ר"י מיגאש יא

סימן א (יוס"ף בשב"ט הביאה רבינו בצלאל ז"ל בש"מ למציעא במאי דשייך לדף י"ו ע"א): סימן ב (יוס"ף בשב"ט הביאה רבינו בצלאל בש"מ לקמא במאי דשייך לדכ"ו ע"ב): סימן ג (הביאה רבינו בצלאל בש"מ לקמא במאי דשייך לדל"ב ע"א): סימן ד (הביאה רבינו בצלאל בש"מ לקמא במאי דשייך לדל"א ע"א) סימן ה (הביאה רבינו בצלאל בש"מ לקמא במאי דשייך לדס"ו ע"ב): סימן ו (הביאה רבינו בצלאל בש"מ לקמא במאי דשייך לדס"ג ע"א): סימן ז והא דאמרינן בס"פ הזרוע כי אתא רבין אמר קמה אקמה רמי ליה. מכמה שני הוה קשיא לן ולא קמנן על פירושה משום דלא אשכחן משנה ולא ברייתא דאיכא למשמע מינה לענין קמה שספקא לקולא כי היכי דלירמי עלה האי מתני' דחורי הנמלים שבתוך הקמה דקתני שספק לקט לקט ובימי רבינו הרב ז"ל אסתתמא לן טובא ולא איתברר לן פירושא: מיהו לבתר כמה שני איתחזי לן דאיכא לפרושי הכי דכיון דקתני במתני' גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה אם עד שלא נתגייר נשחטה פטור ואם משנתגייר נשחטה חייב ואם ספק פטור איכא למשמע מינה נמי דגר שנתגייר והיתה לו קמה נקצרת אם עד שלא נתגייר נקצרה פטורה מן הלקט ואם משנתגייר נקצרה חייבת בלקט ואם ספק פטורה והיינו דכי אתא רבין אמר קמה אקמה רמי ליה כלומר האי דרמי ליה רשב"ג לרבי יוחנן לאו קמה אפרה הוא דרמי ליה אלא קמה אקמה הוא דרמי ליה וה"ק ליה תנן גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה אם עד שלא נתגייר נשחטה פטור ואם משנתגייר נשחטה חייב ואם ספק פטור וממילא שמעת דמדלעניין פרה אם ספק פטור לענין קמה נמי אם ספק פטור אלמא ספק לקט לקולא. ורמינהי חורי נמלים שבתוך הקמה כו' עד ר"מ אומר כולה לעניים שספק לקט לקט ועלה אמר ליה אל תקניטני בל' יחיד אני שונה אות' ואיכא לפרושי קמה אקמה רמי ליה דאמתני' גופה דחורי נמלים קאי ואיהו הוא דקא רמי ליה אהדדי דקתני בה שלאחר הקוצרים העליונים לעניים והתחתונים לבעל הבית והכי הוא דקאמר ליה מיכדי תרוייהו ספק לקט נינהו משנתנו דקתני העליונים לעניים אלמא ספיקא לחומרא ומשני דקתני התחתונים לבעל הבית אלמא ספיקא לקולא ופירוש' קמה מתחזי לן דמסתבר טפי מהאי פירושא בתרא: סימן ח והאי דכתב רבינו ז"ל מגמרא דבני מערבא בשבועות פ' שבועות שתים בתרא קירי פילי בדוכסון לוקה משום שבועת שוא ופי' קירי אדון כי ההיא דגרסינן בע"ז (דף י"א ע"ב) עוד אחרת יש להם אחת לע' שנה מביאים אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חגר ומלבישין כו' קרקיפלו של ר"י ומכריזין לפניו סך קירי פלסתר אחוה דמרנא זייפנא ונמצא שפי' סך אח ופי' קירי מריא שהוא אדון. ופי' פלסתר זייפנא סך האי קירי דגרסי בני מערבא פירושו אדון שהוא הב"ה ופי' פילי פלחי כי ההיא דגרסינן בתעניות (דף ד' ע"א) עורפילא אפי' לפרצידא דתותי קלא עדיף ואמרינן התם מאי עורפילא עורו פילי כלומר עורו פלחי פי' הארץ המבוקעת ויש בה פלחי פלחי דמקבלת המים ואין מספיקין לה אלא מים מרובים וכן האי פילי דגרסי בני מערבא הכא מלשון פלחי הוא כלומר הארץ הא המבוקעת ומקבלת המים ואינה מתרוה אלא עד שיהיו גשמים מרובים ופי' דכסון נראים הדברים שהוא מלשון גדול כי ההיא דגרסינן בע"ז (דף י"א ע"א) בענין אונקלוס בר קלוניקוס דאיגייר ושדר קיסר גונדא אבתריה ואמר להו אונקלוס אימא לכו מילתא ניפיורא נקיט נורא קמי פיפיורא פיפיורא קמי דוכסא דוכס' נקיט קמי הגמונא כו' דשמעת מינה דפיפיורא ודוכסא והגמונא כולן לשון גדולה הוא ומעלות בשררה ובגדולה. וכיון שכן זה שאמר קירי פילי דכסון שבועה הוא שנשבע באדון שהוא הקב"ה שזה המטר יש בו לפלחי הארץ הנאה גדולה שהוא דבר ברור וידוע וה"ל כמאן דאשתבע על חד דהוא חד ועל תרי דאינון תרי שלוקה משום שבועת שוא לפי שהוא דבר ברור וידוע: (ומופת דורנו הרב ברכי יוסף חי"ד סימן רל"ד ס"ק א' הביא תשו' הלזו בקיצור): סימן ט הביאה רבינו בצלאל ז"ל בש"מ לקמא במאי דשייך לד"ע ע"ב): סימן י (הביאה רבינו בצלאל ז"ל בש"מ לקמא במאי דשייך לדס"ב ע"א): סימן יא (הביאה רבינו בצלאל ז"ל בש"מ למציעא במאי דשייך לדי"ט ע"א): סימן יב וששאלתם הא דאמרינן פ' קמא דמציעא (דף י"ו ע"ב) אר"י המוצא ש"ח בשוק אע"פ שכתוב בו הנפק לא יחזירו דחיישינן לפרעון ואותביה ר' ירמיה כל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר ואוקימנא בשטרי חלטאתא ואדרכתא דלאו בני פרעון נינהו והוקשה בעיניכם הא מידי דבר פרעון הוא ואע"ג דמעשה ב"ד הוא לא יחזיר דחיישינן לפרעון ואיך יסכים זה עם מה שאמרו הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום: תשובה מה שחייב כאן לחוש לפרעון אע"פ שהוא מעשה ב"ד לפי שנמצא בשוק ונולדה בו בזה ריעותא ואיכא למימר דמפרע פרעוה ומיגיה דלוה הוא דנפל כמו שאמרנו למעלה אי הכי כל שטרי דאתו לקמן נמי ניחוש בהו הכי והשיבו כל שטרי לא ריעי הני ריעי פי' לפי שנמצא בשוק ואם זה המעשה ב"ד, לא נמצא בשוק גם כי אינו מצוי עתה מכיון שיתקיימו העדים הוא בחזקת שהוא קיים ומי שטוען בו שפרעו עליו הראיה כמו שאמרו הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום: וכן רבא שאמר משום דהוחזק כפרן חדא זימנא תו לא פרעיה כלל שנראה שחיישינן שמא פרעו הסיבה בזה ג"כ מהטעם שאמרנו והוא שכיון שנמצא בשוק הנה היה השטר בזה רעוע ואם לא נמצא השטר בשוק לא נאמין שפרעו אלא בראיה לפי שהוא כפרן וגם בזה נסתלקה הקושיא שקשה מזה המאמר על מה שאמרו צא תן לו ואמר פרעתי והעדים מעידים אותו שלא פרעו הוחזק כפרן לאותו ממון: (סי' י"ג תמצא בסוף הספר) סימן יד ומה ששאלתם בפ"ק דמציעא (דף ב' ע"ב) לימא מתני' דלא כסומכוס כו' עד שבועה זו מדרבנן כו' עיקר מאמרם בפ' שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה שאמר' המשנה הנזכרת ואין ידוע כו' עד ורביע נזק לולד והעמידו המשנה הנז' כסומכוס שאמרו שם אר"י אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכ"א כו' ואמרו תניא נמי הכי שור שנגח את הפרה כו' עד דברי סומכוס ומה שאמרו כאן כי קאמר סומכוס היכא דאיכא דררא דממונא פי' דררא דממונא כזו תלייא וסריכה לפי שאין לך תליי' וסריכה גדולה ממה שמצאנו השור שנגח את הפרה והעובר בצדה. ואמנם הטענות שאין בהם קדימת התלות בין הטוען והנטען אין סומכוס אומר בהן חולקין כ"א בשבועה. ומה שאמרו במסקנא שבועה זו דרבנן היא דאר"י כו' אין זה מורה שעלה בדעתנו קודם שהשבועה