שו"ת תעלומות לב חלק ג כג

קונטרס משמרת הטהרה סימן ו אלא הדברים אשר דבר בקדשו רנ"ג הרה"ג מור"ק טהור כמהר"ר רפאל אהרן בן שמעון נר"ו ר"מ ור"מ בעוב"י מצרים יע"א. שלהי אדר הב' התר"ס ליצירה לכבוד והדר מעלת ותהלת הרב הגדול רב אחאי גאון עולשירתא דבי נשיאה תנא דבי אליהו חזן יצ"ו ר"מ ור"מ בעוב"י נא אמון יע״א כתב אחדי"ק הגיעוני לנכון עם קונטריסו הנחמד אשר קראו בשם מעלת היוחסין אשר כתב הרה"ג שי' בחכמתו הגדולה. די השיב על התר ממזרי קורפו הנודעים מאז בפסק דין אשר נסדר ממע' הרב המובהק הדו"מ כמהר"ר וידאל אנגיל יצ"ו הנד"מ בסוף ספר עולת איש לצבי עדיינו ראש הממשלה הרה"ג המפורסם כקש"ת יש"א ברכה ראשון לציון יחי שמו לעולם ועליו הסכימו ב"ד רבא דעקו"ת ירושלם ועטרת מלכם בראשם מלך ירושלם איש על העדה. כמ"ש המעיין שם וגם אסף איש טהור בקונטריסו הנ"ל כתבי רבני חו"ל העי"א אשר כתבו גם הם תמיהתם על ההתר הלז וארי נעשה שואיל לשלוח לידי"ק גם מה שהעליתי במצודת עניות דעתי בפס"ד להשיב על ההתר הנז' ולאחזוקינהו באיסורייהו כאשר הוגד להדר"ג שי' שאני הצעיר ידי יסדה אר"ש להשיב על ההתר התמוה הזה בימים היה. תחת אשר מלפנים הודעתי לכתר שי' כי לא ראיתי צורך להניף ידי במקצוע הלזה: והנני להגיד לאחימלך יצ"ו פשר דבר כי מעת קבלתי ספרא דבי רב עולת אי"ש וראיתי את פס"ד ההתר וראיותיו ועומודיו ואדניו היה לבי כאובות חדשים יבקע וכאש עצורה בעצמותי לא יכולתי נשוא שני צדדים הפכיים. כי מצד אחד היה קשה לי מאד לסמוך על ההתר ההוא ולהכניס הפסולים האלה לתוך טהרת האומה כי לא מצאנו להם מקום התר וסמוכות דידן מגוף הקב"ע הנדפסות בהן הן סמוכות להרב הפוסק להתיר ולדידן לאיסור בצירוף ידיעתנו בהשתלשלות סדרי המשפחה המנוגעה הזאת יותר ויותר מידיעת הרב הפוסק יצ"ו בהיותו רחוק מאד ממקום המעשה. וידענו כי מחוסרי ידיעה במצבנו המדיני ישאלו כי מה איכפת לן ומי הכניסנו לתגר זה הא איכא מר עוקבא שכחו גדול ואם הוא התיר. למה זה ידוה לבנו על ההתר ומה יריצנו לדעת יסוד ההתר החזק הוא הרפה ושאלה היא. אכן רק חסרון ידיעתם במצב עדתינו יביאם לידי שאלה הזאת כי כל תלאת הסתר הזה וסעי פיו ומכאוביו הלא רק לנו הם כי נודע כי כמעט כל עוב"י קורעו יע"א רובה ככולה נתרוקנה למלכות מצרים מחמת המציק של היונים שהיתה זה שנות מספר לתקפ"ץ וברחו ונתיישבו בעוב"י כ"א ומצרים יע"א וא"כ קורפו כולה הרי היא בתוכנו במלכות מצרים ולהיות שכל ענייני העדה ובפרט ענייני הנישואין והגירושין וכל דיני האישות בכלל מסורים הם רק בידינו מהקהלו' והממשל' יר"ה ועל פינו לבד יקום דבר ואיש אין בארץ הזאת אשר ישא אתנו את התורה דלימטי לן שיבא מכשורא וא"כ אם יכנסו הפסולים האלה לקהל ה' יהיה על פינו לבד וזה דבר לא נוכל עשוהו להשיא אותם בידים כל שבדעתינו הם ממזרים גמורים עדין וא"כ המכשול הלזה עומד בפנינו תמיד ועידינו יבוקש: ומצד השני לכתוב לרבני ירושלסת"ו המתירים ולהורות להם חלקי הסותר לכל יסודות ההתר ההוא הפורח באויר כמעט נראה בעיני לחסרון אנושיות. כי צעיר אני לימים והם ישישים אדירי התורה יושבי על מדין העי"א ודי לנו אם אנחנו בקרב ביתינו לא נסמוך על ההתר שהתירו כי מי יכוף עלינו ההר לקבל דעתם ותורה היא (הגם כי לא זאת הדרך הנכוחה והיא הרת תמרורים תדירים כמובן) ושני הצדדים ההפכיים לא נתנו לי מרגוע: ואכן בהגיד לי הדר"ג שי' כי קבל כתב מעיקו״ת ירושלם מאת הרב הגאון ראש״ל שי' שכתב אליו שאם יש עדיות אשר מחמתן יסתר הפס"ד הנדפ' של ההתר יסתר ויסתר נוסף על אומץ הרוח אשר נתנו דב"ק של הרב הגאון הנ"ל בהסכמתו על הפס"ד שסמך ידיו להתיר אם אין רק העדיות הללו אז אמרתי א"כ ברשות קא נחיתנא וכתבתי להרב ראש"ל יחש"ל כתב ארוכה ארש והראיתי לו תמיהותינו הנופלות על ההתר של המוחרם האלה הבולטים מגוף הקב"ע עצמם מבלי נגוע בפסק דין של הרב הפוסק יצ"ו כי דרך אחרת לנו להחזיקם באיסורם ובזה הסתפקתי בדעתי הקטנה לסתור ההתר בכללו מעיקרו ולא ראיתי צורך להשיב על דברי הרב הפוסק יצ"ו אשר דרך בדרך אחרת. ולמען יתלבנו הדברים לעני הדר״ג שי' הנה אני מעתיק לו את הכתב הראשון אשר שלחתי לכבוד הרב הגאון ראשון לציון יצ"ו עדיף. וזה תוכנו הנצרך לעניינינו: כ"ד טבת היתר"ס שלום רב וישע יקרב וכו' ראש גאון עוזינו וצבי עדיינו ובו' ראש הממשלה מלכא ורופילא וכו' במהר"ר ישנה ברכה יחי שמו לעולם ביר"א. אדוני הרב הן מאז זכינו לאור ספרא דבי רב עולת איש אשר בסופו נדפס פס"ד דהתר ממזרי קורפו ובקרבת המשפחה המנוגעת והמפורסמת בפיסולה זה קרוב לשמונים שנה. רבים וכן שלימים מבני קורפו תושבי עירנו ונ"א יע"א תמהו על החזון הנפלא הזה בהיות הדבר מוחזק להם ולאבותיהם שמשפתת קוכילישנו מרוחקים מלבוש