שו"ת תעלומות לב חלק ג קעג

כמתבאר מתשו' הרשב"א ז"ל שהביא הב"י וכן נראה מתשובת הרדב"ז סי' תצ"ד ומהר"מ גאלאנטי סי' קכ"ד ה"ד הג"פ בס"ק צ"ה והרב לחם שלמה בדקמ"ו ע"ג כתב דכשר במק"ע ועיין פה"א ח"ג דל"ב ע"א ומזבח אדמה דמ"ו ע"א. פ מן יומא. גם בגט ע"י שליח כותבים כן ולא מכי מטא גטא לידיכי כמ"ש הלק"ט בדג"ן הו"ד בכס"א אה"ע סימן קכ"ו וכמו שהעלה הרב קול אליהו ח"ב אה"ע סי' ל"ו. אם לא כתב מן יומא דנן עיין ג"פ בס"ק צ"ה דפסול מדרבנן ועיין ג"מ סימן ע"ח ס"ב אם דילג תיבת מן הוה עובדא ופסלוהו כ"כ הרב פאת ים דס"ו ע"ג ד"ה ואירע. ועיין אגורה באהלך דמ"ג ע"ג זכור לאברהם ח"ג דקט"ו ע"ג ד"ה כותבין. פא דנן אם לא כתב תיבת דנן כתב הכנה"ג בסי' קכ"ו הגה"ט אות ל' משם מהר"מ אלשיך ז"ל סי' ק"מ דכשר וה"ד הג"מ שם ועיין י"א סימן קכ"ו אות כ"ו. פב ולעלם אם דילג תיבת ולעלם פסול מדרב' ואפילו נתגרשה לא תנשא כ"כ הג"פ בס"ק צ"ה ועיין שם מה שציין ועיין ג"מ סי' ע"ח ס"ד. פג והרי את. תיבות אלו וה"א מלכ"א צריך לכותבם בשיטה יו״ד כדי שיתחיל בשיטה י"א ודן וכו' ואם אירע שכתב בשיטה י"א את וכו' ודן וכו' עד פיטורין יש להכשיר דעיקר ההקפדה הוא שלא יכתוב בשיטה י"ב אלא כדמו"י מעשה היה בעה"ק ירושלם ת"ו והכשירוהו כמ"ש בהוראה דב"ד באות יו"ד דט"ו ע"ב. פד מותרת בוי"ו אחר המ"ם ואם כתב מתרת חסר וי"ו עיין ג"פ ס"ק צ"ח שכתב משם הלבוש דאפשר דפסול אפילו בדיעבד וכ"כ הכנה"ג והפר"ח ס"ק ס"א כתב שאינו דומה לפיסולי' אחרים המוזכרים בתלמוד ועיין בג"מ סימן ע"ט ס"ק ד'. פה לכל אדם. תיבות והרי את מותרת לכל אדם יכתבם בשיטה אחת ואם נכתבו בב' שיטות כשר כמ"ש הב"כ בסד"ה ועיין גנזי חיים אות ג' גט קט"ו ובתשובה שהשבתי לעיר מכנאס הארכתי עי"ש ועיין ג"פ סימן קכ"ו ס"ק צ"ז ובלח"ש דקמ"ו ע"ד וכן נעשה מעשה פה נ"א בשנת תקס"ז שנכתבו בשיטה י"א תיבות לכל אדם ודן וכו' והכשירוהו כמ"ש בק"פ אות ב' ד"ה ע"ב. פו ודן חסר יו"ד בין דלי"ת לנו"ן ואם כתבו מלא עיין ג"מ סי' פ' ס"ד ותיבת ודן יתחיל לכותבה בריש שיטה י"א ואם כתב והרי את מותרת לכל אדם ודן וכו' בשיטה י"א יש להכשיר וכן עשו מעשה בעה"ק ירושת"ו כמ"ש בהוראה דב"ד אות יו"ד דט"ו ע"ב ועיין בספר אגורה באהלך דמ"ג ע"ג שהכשירו ממ"ש הכנה"ג בסימן קכ"ו הגה"ט כ"א. אם דילג תיבת ודן ונתגרשה באותו גט דינינן לה כס' מגורשת כ"כ הג"פ סי' קכ"ו ס"ק צ"ו. פז די יהוי. כתב מרן ז"ל בסמ"ג דנהגו לכותבו בב' תיבות ורמ"א סיים שאם כתבו תיבה אחת כשר והיינו דכתב דיהוי בב' יודי"ן וכן אם כתב דהוי כתב רמ"א שם שכשר בשעה"ד ומק"ע ועיין ג"פ שם ועיין ויקרא אברהם בשד"מ גט כ"ד. י"א שתיבות יהוי ליכי מנאי יהוי כתובים בשיטה אחת וכתב הרב ב"כ ז"ל שלא ראה מדקדקים בזה. וכן כתב הכנה"ג בשער השמות אות ק"פ. פח ליבי. בב' יודי"ן ואם כתב לכי ביו"ד אחת כשר כמש"ל. אם השמיט ליכי זה נראה שיש קפידא ועיין בארות המים אה"ע סימן מ"ו ועיין למב"י ברס"י קכ"ו שכתב דבעינן ודן ומנאי והג"פ בסס"ק ל"ו כתב משום דבעינן יד"ו שהוא מגרשה ובגט זה ולא פירשו דבעינן לעכובא תיבת ליכי משום ידינו שמגרש אשתו זאת ולא אשה אחרת ואולי י"ל דלגבי דידה כבר יש יד"מ בתיבות ליכי הקודמים וצ"י. פט מנאי. חסר יו"ד אחר המ"ם ואם כתב מינאי ביו"ד עיין מאמר מרדכי דר"ג ע"ג שכתב שלא ינתן לכתחילה אם לא במק"ע ועיין ג"מ סי' פ' אות ז' ואות ח' והלח"ש בדקמ"ו ע"ג כתב דכשר בדיעבד אם דילג תיבת מנאי אפילו נתגרשה בו דינינן לה כס' מגורשת כ"כ הג"פ סימן קכ"ו ס"ק צ"ו אם כתב מנא בלא יו"ד באחרונה עיין חת"ס חאה"ע ח"ב סימן י"ט שנראה דעתו להחמיר ולא רצה לומר לא התר ולא איסור ועיין שואל ומשיב מהדורא תנינא ח"ג סימן ס"ז שכתב להכשיר במק"ע צ ספר תרוכין צריך להאריך וי"ו דתרוכין שלא יהיה נראה כיו"ד ונהגו להאריכם יותר משאר ווי"ן אבל לא יותר מדאי ש"ע ורמ"א בסי' קכ"ו סי"א ונראה שאם לא האריכם יותר משאר ווי"ן ואינם נראות כיו"ד דכשר לכתחילה כמתבאר מדברי הב"י שם ועיין מה שהאריך הרב ג"מ בתיבת וכדו בסי' ע"א תרוכין חסר יו"ד בין תי"ו לרי"ש ואם כתב ביו"ד כשר מהריק"ש בהגהותיו ופר"ח ס"ק מ"ה ועיין ב"כ בסד"ה שכתב דיש להכשיר בשעת הדחק. והלח"ש כתב בדקמ"ו ע"ג שיש להכשיר אפי' שלא בשעה"ד ועי"ש מה שציין. צא ואגרת. חסר יו"ד בין אל"ף לגימ"ל ואם כתב אגירת ביו"ד אחר הגימ"ל עיין בתשו' הרב"א סימן כ"ג שכתב משם הרדב"ז דכשר במקום עגון אחר שיתקנוהו הב"ד והו"ד בג"פ ס"ק מ'. צב שבוקין צריך להאריך הוי"ו יותר משאר ווי"ן ואם לא האריך יותר ונקראת יפה וי"ו אין לפסול כמש"ל בתיבת תרוכין צריך לכתוב שבוקין חסר יו"ד בין שי"ן לבי"ת ואם כתבו מלא כשר כמש"ל בתיבת תרוכין ועיין ג"פ ס"ק מ"ז ואם כתב שובקין וי"ו אחר השי"ן עיין בס' ויקרא אברהם בשדה מגרש דצ"ו ע"א. ואם כתב שבקין חסר וי"ו אחר הבי"ת עיין להרב ישמח לב קושטא אה"ע סי' כ'. צג וגט פיטורין מנהגנו עתה לכותבו בב' יודי"ן וכן נראה שהיה המנהג מזמן הרב כמהרי"ש ישראל ז"ל כמ"ש בק"פ אות יו"ד די"ח ע"א ואתה תחזה להרב ק"פ ז"ל במנהגי נ"א אות י"ז שכתב שנהגו לכותבו חסר יו"ד בין פ"א לטי"ת עי"ש ונראה שכתב כן ע"פ מ"ש עוד שם