שו"ת תעלומות לב חלק ג קעא

אחת ואם כתב יתי כי לי כי בב' תיבות פסול ובדיעבד במקום עגון ובא ממקום אחר יש להכשיר. כ"כ הלח"ש בדקמ"ה ע"ג ועיין בארות המים סי' מ"ח דקפ"ו ע"ג ועיין בג"פ ובג"מ סי' ס"ג שהאריך. יתיכי בשיטה אחת וליכי בשיטה אחרת אין לחוש אפי' לכתחילה ודלא ממה שהבינו בי דין רבא בעה"ק ירושת"ו הו"ד בקונט' אזן אהרן מע"ג אות מ"א ממ"ש הזכו"ל ח"ג אות ג' דהתם הכונה על יתיכי ועל ליכי כמובן הפשוט. אם דילג תיבת ליכי זה נראה מדברי הרב בארות המים סי' מ"ו דאין להכשיר כי דוקא בליכי האחרון הכשיר אם השמיטו יען כבר כתב אח"ך דיתיהוייין רשאה וכו' משא"כ בליכי הא'. ונר"ל דבדיע' יש להכשיר אם השמיט תיבת ליכי הראשון כיון דהדר מפרש יתיכי ליכי וילמוד ראשון מתחתון. ועיין לח"ש בדקמ"ה ע"ג שכתב אם השמיט ליכי הראשון עיין ביתיכי ליכי לקמן. ושם הביא דברי הבארות המים סתם שאם לא כתב ליכי לא איכפת ולא ביאר שיש הפרש בין ראשון לאחרון. וכן עשה מעשה להכשיר הרב מא"ד הדין ז"ל כמ"ש בק"פ אות יו"ד די"ח ע"א ועיין להרב חיים שאל ח"א סי' ט' ועי"ל. אם דילג תיבת יתיכי עיין להרב ישמח לב קושטא נר"ו בח"ב סי' ס"ז שבא עתה לידי ושם הביא ממה"ג של הרב כמהר״מ ז"ל שהצריכו לכתוב גט אחר והרב המחבר נר"ו האריך שם. מח אנת. אם דילג תיבת אנת וכתב יתיכי ליכי אנתתי נסתפק הרב רח"ם ז"ל בספר חיים לעולם ח"ב סי' י"ד. ושוב כתב שמצא הדבר מפורש בספר נחלת שבעה סי' מ"ה סל"ה להכשיר. ועיין קול אליהו ח"ב במחנה ישראל סי' פ"ז אות ו' שהצריך לכתוב גט אחר מפני תיבת אנת שדילג. ועיין בס' בית אהרן בסד"ה סכ"ט ויש ט"ס בדבריו ולא ראה מ"ש הרב נ"ש וכנז"ל ואכמ"ל. ועיין להרב ישמח לב קושטא אה"ע סי' י"ח. ובס' עבודת משא דע"ה ע"א ואם כתב אנתה בה"א לבסוף. כתב הרב גנזי חיים ז"ל במע"ג גט פ"ז שאין לפסול כיון שנמצא בכתובים אנתה בה"א לבסוף. אך אם כתב אנתי ביו"ד לבסוף ציין לה' עבודת משא דס"ח שאם הוא לאחר חתימה צריך גט אחר עי"ש. ואם כתב את אנתתי עיין למהר"ש הלוי אה"ע סי' ב' שהכשיר ועיין ב"כ ד"פ ע"ג. ובס' בגדי יו"ט ח"ב באות א' ס"ג ועי"ש מה שציין. מט אנתתי. אם דילג תיבת אנתתי אין קפידא כמ"ש בס' שיו"ב בסי' קכ"ו. ועיין לב שלמה דס"ד ע"ג ובס' ג"מ סי' ס"ד ס"ו. ועיין במחנה ישראל סי' פ"ז אות ו'. אם כתב אתתי חסר נו"ן כשר. ג"פ וג"מ סי' ס"ד אות ד'. ואם דילג ב' תיבות אנת אנתתי וכתב יתיכי ליכי פב"פ יש לחוש לכתחילה. ועיין ישמח לב קושטא אה"ע סי' י"ח. והרב מחנה ישראל סי' פ"ז ס"ו הצריך בכגו"ד לכתוב גט אחר עי"ש. ן' פ' ברת פ'. מנהגנו לכתוב ברת ולא בת כמ"ש הכס"א באה"ע סי' קכ"ט ס"א. שם האשה צריך שיהיה בתוך ששה שטות הראשונות כמ"ש הכנה"ג בסי' קכ"ד בשם י"א. וה' פנים מאירות ח"ג סי' מ"ה כתב שיש להכשיר בשי' שביעית אפי' שלא במקו' עגון ע"ש. נא העומדת היום. ואם הוא גט הנשלח לאשה ע"י שליח כתב בש"ע סי' קכ"ח ס"ב שאין כותבים מקומה כלל. ומנהגנו לכתוב בכל מקום שאת עומדת כמ"ש מהריק"ש ז"ל ועיין ג"פ שם סקט"ו. ואם דילג תיבת העומדת היום רבו המכשירים ועיין גנזי חיים אות ג' גט ז' וע"ח. ונר"ל שבמנהגנו כשהוא גט ע"י שליח שכותב בכ"מ שאת עומד' והסופר העתיק ממנו שיש להכשיר בדיעבד והא עדיף משהשמיטו לגמרי כמובן ואכמ"ל. ועיין במה שציין הג"מ שם. נב הכא אם דילג תיבת הכא אין להקפ' כמש"ל בתי' הכא הראשון. נג במתא. אם דילג תיבת במתא כשר כמש"ל. נד נא אמון. צריך לכותבו בשיטה אחת כמש"ל וכ"כ הרב מאריה דאתרא הדין מהר"י פ'ראבי מהמה ז"ל בתשו' כת"י סי' צ״ד ה"ד הרה"ג כמוהר"מ פארדו ז"ל בקונט' כ"י. והגם שהאריך להוכיח מהכתובי' כי שם העיר הוא נא לבד ואמון ר"ל רבתא או לשון גדולה. מ"מ הסכים לדעת הרב ז"ל שצריך לכותבו בשיטה אחת מהטעם שכתב הוא ז"ל דכיון שהורגלו כ"ע לקרות ולכתוב שם העיר אלכסנדריאה נא אמון א"כ כבר הוקבע לה השם הזה והו"ל כשם אחת שכתוב בב' תיבות כמו יו"ט ש"ט וכיוצא שאין כותבים אותו בב' שיטות עי"ש. ודבר ה' בפיהו אמת כמו שמצינו בש"ט כי שם הוא בפ"ע שם בן נח. וטוב ג"כ הוא שם בפ"ע כמו אם יגאלך טוב וכשהוסב השם ש"ט צריך לכותבו בשיטה אחת ודוק. נה וכל שום אחרן. עיין לעיל בשם האיש. נו וחניכא במ"ף ואם כתבו בה"א כשר כמש"ל. נז דאית. אם כתב די אית ביו"ד אחר הדל"ת עיין לעיל בתיב' דאית לי ולקמן בתיב' דהוית. נח ליכי ולאבהתיכי. אם דילג אות ה' וכתב ולאבתכי העלה הרב חיים לעולם ח"ב סי' כ' לכתוב גט אחר וכ"כ בגנזי חיים גט קמ"ה ופאת ים באות ג' דס"א ע"א ועי"ש אם כתב ולאבאתיכי מ"ף במקום ה"א. אם לא כתב שם אביה משמיט תיבת ולאבהתיכי ואם כתבו הגט כשר ובס' י"א יש ט"ס כמ"ש בספר פאת ים בע"ג דס"ב ע"א. ועיין למהרש"ל ז"ל בס' לב שלמה בסי' נ"א סכ"א בגט של גיורת ועיין בארות המים אה"ע סי' מ"ט. ואם כתב ולאהבתיכי עיין בס' שמן המשחה הל' גיטין סי' ק"מ. נט ולאתריכי. ואם הוא גט ע"י שליח שכותבים בכל מקום שאת עומדת משמיטין תיבת ולאתריכי. ואם טעה הסופר וכתבו לא פסל כמ"ש בס' חיים שאל ח"א סי' ט"ל אות י"ג בהסכמת רבנן סבוראי ז"ל. ועיין י"א בסי' קכ"ו אות ל"ו. ס דהוית. ואם כתב די הוית בב' תיבות וב' שיטות כתב הג"פ סי' קכ"ו ס"ק פ"ז דיראה דכשר וציין למ"ש שם בס"ק מ"ד ותשו' מהר"ם גאלאנטי סי' ו' וי"ט וקכ"ד ועיין הון רב סי' יו"ד. ואם כתב דהות חסר יו"ד כתב הלק"ש דקמ"ו ע"א שפסול ליתנו לכתחילה. ועיין חת"ס אה"ע סי' מ"ז שכתב להכשיר בדיעבד שכבר נכתב ואם דילג תיבת דהוית כשר. רמ"א בסי' קכ"ו סל"ה ועיין ג"פ שם ס"ק ץ'. סא אנתתי. אם דילג תיבת אנתתי זה כשר כיון שכבר כתב אנת אנתתי קודם. אך אם דילג שניהם יש לפסול ג"מ סי' ס"ד ס"ו וסי' ע' ס"ז. ואם כתב אתתי חסר נו"ן הגט כשר ג"פ סימן קכ"ו ס"ק צ"א. סב מן אם לא כתב מן קדמת דנא כשר. כמ"א בסי' קכ"ו סל"ה.