שו"ת תעלומות לב חלק ב קנו

קונטריס מבקרת קדמוניות

סימן א' ראובן אשר חלה באבר ההולדה וניטלה העטרה ולא נשאר חוט מקיף אם הוא כשר לבא בקהל או לא והביא בקצ'ר אמ'יץ ס' האוסרים והמתירים. ורבו המתירים דקיימי כהרמז"ל והסכימה דעת הרב המחבר נר"ו להתיר אף להשיאו אשה לכתחילה (דף א' ע"א ב')

סימן ב' תשובת הרה"ג כמהר"א חגאג זלה"ה אשר בהסכמה עלה להתיר מכח מעשה שהיה כנד"ז בב"ד של הרב מהר"י בסיס זלה"ה (שם) יען כי החולה פיו הכשילו והודה כי בחלותו באבר ההולדה עשה לו הרופא רטיה. ובהסירו הרטיה מצא כי נפלה העטרה ולא ידע בבירור אם מכח הרטיה נפלה ע"כ חוזר וניאו"ר ההמ"ח נר"ו ללבן ההלכה מפי סופרים ומפי ספרים (שם)

סימן ג' העמיק הרחיב ברוח מבינתו לבאר מה הוא כ"ש הפסול א' בקדש פי' דברי הרמז"ל פט"ז מא"ב הל"ט כדי שלא ינגדו אדבריו בפיה"מ. והעלה דכל שעיקרו ע"י חולי מקרי שפיר בי"ש (ד"ב ע"א ב') הביא להקת הפוס' החלוקים בפי' הירוש' ובפי' דברי רש"י ודעתו נוטה דקיימי בס' הרמז"ל (שם ג') בא בארוכה לפרש דברי מרן א"הע סי' ה' סיו"ד והעלה דאין דעת מרן להכריע בין רש"י והרא"ש להרמב"ם. ואף גם זאת דרש"י מפרש הוא ולא פסקן והו"ל הרא"ש והרמז"ל חד לגבי חד והרמב"ם רבים אשר אתו (שם) הביא דברי היעב"ץ באגרת בקורת ד"ח דדעת מרן להכריע ודחה כל דבריו (ד"ג ע"א ב') הוכיח במישור דאף דכתב הב"י א"ח סימן נ"ה דבספרד קבלו עליהם הרא"ש לרבן ה"ד כשהרמב"ם אינו חולק עליו. ועוד הוכיח דכל היכא דדברי מרן סתומים והרמב"ם פי' דבריו כהרמב"ם נקטי' אנו דקבלנו הוראותיו (שם ג') אסף איש טהור כל ס' הפוסקים רוא"ח דקיימי כהרמב"ם (שם) הבי"ד מהר"י אבאיוב בספר תומת ישרים סי' נ"ב ותכ"ה שהחמיר להפרישו גם בנשא. וג' רבנים חלקו עליו לענין ההפרשה בלבד וכתב דבודאי כל הרבנים הנז' לא עמדו למנין כל המתירים ואף גם זאת דנדון הנז' היה בנחתך הגיד בימי אדם ממש (דף ד' ע"א ב') שקיל וטרי אמהריב"ל בח"ג סי' צ"ח בענין ניטלה ביצה אחת דהו"ל ס"ס. והסיר מעליו תלונות רבני איזמיר בס' חיים ושלום ח"ב סי' י"ב (שם) הבי"ד השבות יעקב (צ"ל שב יעקב) א"הע סי' ד' ומה שהקשה עליו היד אהרן א"הע סימן ה' וההמח"ב נר"ו השיב עליו ופי' את דבריו (ד"ה ע"א ב') הבי"ד הרב בני בנימין א"הע סימן ל"ב. ושקיל וטרי בדבריו (שם ג"ד) מקשה על הלבוש שכתב אם נמוקו ע"י שחין חשיב בי"ש. ואם בטלה ממנו ההרגשה חשיב בי"א דאדרבא כל בתר איפכא מסתברא (שם) יישב תמיהת הרב גנזי חיים במע' הס' אות ל"ג על הערוך אות ס' בענין סריס חמה וסריס אדם (ד"ו ע"ב)

חזר ע"כ דברי האגרת למהר"ר יעב"ץ דבר דבור על אופניו י תחי' וראש הבי"ד באג"כ ד"ו ע"ב שכתב דחולי ע"י שחין שכתב הרמב"ם הוא בנולד כך ממעי אמו ודחה פירושו (שם ע"ד) השיב על מ"ש שם ד"ז דשחין הנולד מאליו חשוב בי"א ויליף לה מנגעים (ד"ז ע"א) גם עמ"ש ד"ח דכונת מרן לפסוק כהרא"ש וע"כ הביאו באחרונה (שם ב') גם עמ"ש שם דיו"ד דהרב ב"י הבין ג"כ בירוש'. ומה שהביאו משם הרא"ש הוא להביא גאולה לעולם (שם ג') גם עמ"ש ד"ח דעדות הב"ח משם רי"ו והרמ"ה לא ראה אותה (שם) גם דקדק על הב"ח שכ' שהרא"ש סותר עצמו מפסקיו למ"ש בתשו' כלל ל"ג גם עמ"ש שם דכ"ג דהרב החסיד ראה את דברי הב"ח לאחריו ולא לפניו (שם ד') גם עמ"ש בד"ט שהתוס' קיימי בשיטת רש"י (ד"ח א') גם עמ"ש בדי"ח שהקשה עמ"ש התומת ישרים בשם הרשב"א דראוי לסמוך על הרמב"ם שהוא גדול הרופאים. וההמ"ח השיב עליו דלאו יחיד הוא בדבר זה י ופי' את דבריו באופן נכון וגם הוכיח מהנסיון ומכללא הראה לנו מהיכן יליף הרמז"ל חילוק זה דע"י חולי שלא בי"א כשר (שם ב' ג') יצא לידון בדבר חדש היכא שניקב ע"י חולי אע"ג דלא נסתם דכשר לבב"ק ואפי"ה אם ילדה אשתו הבן פסול (שם) הבי"ד הבני בנימן סימן ל"ה בענין ניקב ונסתם דהשוה הבשר האב להבשר הבן וההמ"ח הקשה עליו דאפי' היכא שהבן פסול האב כשר. גם הקשה על הס"ס שעשה ומכללא דקדק על החת"ס סי' ט"ז עמ"ש בס' הר"א ממיץ (שם ד') פירש הררת"ם בסי' כ"ה שכתב דלדעת המתירים הוי הולד כשר. והשיב מעליו חרון אף היעב"ץ אשר החליט שתשובה זו איזה תלמיד טועה כתבה במה שהתירו כ"ש על ידי חולי לבב"ק (ד"ט א"ב פלפל בחכמה בענין יש במינו מוליד ואין במינו מוליד וס' ממזר והביא תשו' הרא"ש כלל ל"ג סי' ד' ודברי הב"ש סי' ה' סק"ג והשב יעקב סימן ד' והחת"ס א"הע סי' ה' ופלפל בדבריהם (שם ג"ד) השיב מעל הרב איש ת"ם את תלונת היעב"ץ עמ"ש מהי תיתי לכוף את האב משום דזרעיה בלא יבא דמשמע דכ"ש מוליד וההמ"ח פי' דאב ובן לאו דוקא וסמוכות שלו מש"ס ופוס' (שם ד') הביא מ"ש באג"ב די"ב שהקשה והשיב על הראב"ד בפט"ו מא"ב דדריש טעמא דפ"ד אסור לבב"ק משום דמרבה ממזרים וההמ"ח דחה דבריו ופלפל בדברי הראב"ד ופירשם גם הביא פירוש החת"ס בסי' טו"ב בכונת הראב"ד והשיג על פירושו ועל דבריו שכתב שזה דלא כהרמב"ם (דיו"ד בנ"ד) הבי"ד החת"ס סי' י"ד שפי' לשון השפתי חכמים ע"פ לא יבא ממזר וההמ"ח דחה פי' החת"ס ופי' דברי רש"י (די"א א') הבי"ד האג"ב די"ב שהקשה על מהר"י דונדון דכתב דגם בנשא עובר בכ"י בל"ת. וההמ"ח הביא סמוכות לדברי מהר"י דונדון (שם) חזר ואסף כל סברות הרבנים שכתבו שרש"י מפרש ולא פסקן גם השיב עמ"ש באג"ב דמהרע"ב אין ראיה דאין כחו אלא כח הרמב"ם (שם ב') הביא מ"ש זרע אברהם א"הע סי' י"א דאין לסמוך על הרמב"ם אפי' ע"י חולי דרבו האוסרים וכתב עליו ההמ"ח דלא עמד למנין המתירים (שם)

סימן ד' בדין כ"ש ע"י חולי וניטלה העטרה ע"י רטיה. תחלת דבר איש טוב מבשר טו"ב רבנים הסוברים דתחי' ע"י חולי ואח"כ ניטלה בי"א דכשר (די"א י"ב י"ג) הבי"ד הרבנים באג"ב החלוקים בפי' הרמב"ם במ"ש או כרתן די"מ כרתן החולי וי"מ כרתן אדם וההמ"ח כתב דלא נוכל