שו"ת תעלומות לב חלק א ט

ספר תעלומות לב חלק ארח חיים טראבלס המערב יע"א סימן א' הלכות עירובין

בענין שכירות העיר כשמת המלך וקם מלך אחר תחתיו. דמהני השכירות גם מגזבר המלך כמ"ש רמ"א ז"ל בחלק א"ח סימן שפ"ב וכן הסכימו רבני האחרונים ז"ל. ונהגו לעשות העירוב מחדש בשמן זית ולזכותו ע"י אחר שיזכה בעד כל הקהל ובעד הבאים לדור מחדש במשך זמן השכירות כמ"ש הרב פרי האדמה ז"ל בריש ח"ד הל' עירובין. ועיין להרב הגדול אחרון חבי"ף זלה"ה בס"ה לב חיים ח"ב סימן קנ"ג. ושם כתב הרב ז"ל שעשו מעשה לקנות מגזבר המלך הממונה על הקרקעות הנקרא אימלאק וזכורני שבע"הק ירושלם תובב"א בחדש תמוז תרכ"א שנמנה מחדש שולטאן עבדול עזיז נ"ע עשה מעשה הרמ"ז הגאון ר"ל ח"ד בדרא זלה"ה ובית דינו הגדול יכב"ץ לשכור העיר מהשר המושל על אנשי החיל ולקחו מפתח העיר מידו והחזירוה לו בו בפרק. ועשו העירוב בשמן זית בב"הכנ הגדולה

ועתה בחרש סיון משנתינו התרל"ה ליצירה שנמנ' אדונינו השולטאן מוראט יר"ה כאן נמצאתי לרעות ביעקב בעו"בי טראבלס יע"א נתתי אל לבי לתקן הדבר כהלכתו. הגם שלא ידעתי אם הרבנים שקדמוני עשו כן במינוי המלך הקודם יען לא מצאתי העירוב בשום ב"הכנ. והנה דברתי עם השר הגדול הבא"לי פא"שה יר"ה שהוא המושל על הארץ ומצודתו פרוסה גם על אנשי החיל. ונתנני ה' לחן ולחסד בעיניו והשכיר למאה שנה. ובקשתי מאתו המפתח שתהיה בידי לילה אחת. וימאן בזה יען הזמן מבולבל ממלחמו' והקמה כנודע. ורק זאת עשה למסור המפתח בידי ולהחזירה לו ת"ומ. וסמכתי בזה כי נזכרתי מעשה שהיה בע"הק בזמן הגאון מז"ה ז"ל כדבר האמור וגם כי אעיקרא לא ראיתי בספרי רבני האחרונים שבידי שהצריכו לקיחת המפתח כלל. וגם הרב פ"הא ז"ל שהביא סדר עשייתו לא הזכיר מפתח. זולת זה ראיתי במנהגי ע"הק ירוש' ת"ו שבסו"ס התקנות שהביאו משם השיו"ב סי' שצ"א שנהגו ליקח המפתחות לילה אחת שיהיו אצל פרנסי העיר. ובס' שיו"ב הנד"מ בווין יחד עם הברכ"י לא מצאתי רמז לזה. ועכ"פ אף אם היה מנהגם כן מטעם שיהיה ניכר השכירות או טעם אחר ודאי שאינו טעון לינת לילה אחת שכל שלקח הפרנס המפתח מיד המשכיר יר"ה די והותר אף אם החזירה ת"ומ. והוא פשוט. ובכן עשינו מעשה לעשות העירוב בשמן זית בצלוחית קטנה והנחנו אותה בב"הכנ הגדול' במקום שאין היד שולטת. ולא ברכנו עליו יען לא מצאתי מי שהצריך ברכה. וגם בסדר המובא בס' פרי האדמה שם לא הזכיר ברכה. וטעמם ונימוקם נראה דכיון דיש סוברים שאם שכרוהו למאה שנה אינו צריך שכירות חדש. ומה גם אם דמי השכירות נופל לכיס המלך יר"ה ועוד פקפוקים אחרים המבוארים בספרי רבני האחרונים ז"ל וידוע דברכות אינם מעכבות. והנחנו שיור הבורג' קאראמאץ כמ"ש בס' ויקרא אברהם הרב המורה לצדקה פה העירה זלה"ה. יה"ר שבימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ובא לציון גואל

ולעת עתה בא לידי ס' שיו"ב הנדפס בשאלוני"קי וראיתי שם בסי' שצ"א שכתב שנהגו ליקח המפתח וסיים וז"ל ונראה דלא נהגו כן אלא לרווחא דמלתא דהא הלכה רווחת דשוכר אפי' בפחות משו"ף ואין צריך כתיבה וכל זה אינו אלא להיכר בעלמא ואפי' בשכירות גמור וכו' עי"ש ושש לבי שכיונתי לדעת עליון כדבר האמור. והנה לא עברו ימים מועטים ומינו לאדונינו שולטאן עבדול חמיד יר"ה. ויען השכירות הראשונה היתה למאה שנה והשר המשכיר יר"ה עודנו עומד על משמרתו ומחזי כחוכא לחזור ולקנות ממנו טרם כלות הזמן. ובפרט שדמי השכירות נפל לכיס המלכות יר"ה. ע"כ סמכתי על ס' הרב גו"ר חא"ח כלל ב' סי' כ"ב וכ"ג. ואולי שגם הרב פ"הא ח"ד ד"ה ע"ב שפקפק בדבר יודה בנ"ד. ועיין שבות יעקב ח"ב א"ח סי' ז' מים רבים א"ח סי' ל"ט: סימן ב' הלכות ציצית

כתב הגאון מז"ה הגדול בחק"ל חא"ח סימן ד' ובכונן לחקר שבסוף חיו"ד ח"א שאין ראוי לכבד בטלית שלו לשום אדם אפי' לגדול ממנו. ומצוה בו לקיים המצוה. והרב יוסף אומץ ז"ל בסי' ס"ה ס"ד ובשיו"ב דפוס שאלוני"קי א"ח סי' ח' כתב שראה שנהגו בע"הק ירושלם תובב"א לכבד בפני מאורי אור ואין פוצה פה ע"כ. וכתבתי בעניותי בהגהותי לס' ישרי לב חא"ח אות ך' שאין ראיה ממה שלא פצו פה הרבנים מאורי אור. שלא עלה על לב חכם מרן החק"ל ז"ל לומר שראוי לגעור בעושה כן או שלא לקבל ממנו אלא כתב דלאו שפיר דמי למעבד הכי דהעושה כן נראה כפורק עול מצות מעליו. ועיין להרב הגדול שארינו ז"ל בס' לב חיים ח"א סי' צ"א באורך וברוחב כמדתו הטובה

והנה בעתה נד"מ ס' פני יצחק וראיתי להרב המחבר נר"ו שם בא"ח אות ט' דפסקיה לדיניה בסכינא חריפא שיכול לכבד לרבו בטלית שלו דלא כמ"ש החק"ל שכ"כ הרב יוסף אומץ ושכן נהגו בע"הק ירושלם תובב"א. ולא ידעתי מי הכניסו להכריע בין ב' הרים גדולים. ומה שכתב הרב חיד"א ז"ל שכן נהגו בעיר הקדש. כבר הוכחנו שלא יקרא זה מנהג כיון שלא נהגו כן תופסי התורה. ואם נהגו בפניהם ולא מיחו אין זו ראיה וכאמור. ועוד זאת שאין זה שכיח להקרא מנהג וכמדומה שרב יצחק נר"ו סמך על מה שראה במנהגי ע"הק ת"ו הנדפסים בס' התקנות בדיני ציצית שכתוב שם שהמנהג פשוט כן בע"הק לכבד לגדול בטלית של בע"הב. וגם על הרבנים