שו"ת תעלומות לב חלק א רנט

השמטה ועיין למרן החביב ז"ל בא"הע סי' כ"ח הגהב"י נ"ד שכתב משם רבו הרימ"ט שתשו' מרן בא"הע סי' יו"ד היא קיצור תשו' הר"א ן' נאחמיאס ז"ל וכ"כ הרב ברכ"י בח"מ סי' ל"ד אות טו"ב ועיין בס' ברך משה ס"סי ל"ג ועיין בס' ישמח לב הנד"מ להרב המופלא כמוהר"ח גאגין נר"ו בא"הע סימן ד'

כ"ט בדין מחזיר גרושתו שצריכה להמתין ז"נ ואינה צריכה ג"ח של הבחנה. וש"וט במ"ש הריב"ש ז"ל בסי' תס"ב

ל' באשה שהודית בחוליה שנטמאה דרך תשובה. כי ודאי דנאמנת

ל"א באשה שטוענת שבעלה מחל לה התנאי של עשרה שנים ונשארה שבועתו לעולם. והוא מכחיש בדבר. אי נאמנת. ושם הסכמת הגאון מז"ה זלה"ה על דברי. שהבעל נאמן

תקון טעיות דע"ד ע"ד בהסכמת מז"ה ז"ל שי' ב' אדם לבב. צ"ל חכם לבב

ל"ב תשובת ה' כמהר"ח הכהן נר"ו בפנויה שנשאת ונמצאת הרה לזנונים. אי צריך להוציאה כדין מעוברת חברו. או סגי בהפרשה ואם רוצה לגרשה אי חיי בכתובתה ומזונותיה. ושם תשובתי ע"ד ברחבה

תקון טעיות דע"ה ע"ב שי' נ"ג לבא בכתיבה צ"ל לבא בכתובים. שם ע"ג שי'. כ"ג הב"ד היכא. צ"ל הב"ד היפה. שם שי' מ"ח גירושין ע"פ. צ"ל גרושין ע"כ. שם ע"ד שי' כ"א מרן בתר. צ"ל מרן בתשו'. שם שי' כ"ג במופרת. צ"ל במופקרת. דע"ו ע"א סי' ג' ולא נהפך. צ"ל הלא נהפך. שם שי' י"ב דהיא מק"ט. צ"ל הויא מק"ט. דע"ו ע"ב שי' ט"ז ורצה ליזון. צ"ל ורצה ליזוק. שם שי' כ"ז דמתגרשת מן. צ"ל למתגרשת מן. שם ע"ג שי' ב' לה כתב. צ"ל לא כתב. שם שי' ג' ועתה בבא. צ"ל ועתה נבא

ל"ג להרב כמהר"י זאהבי נר"ו רמי ומקשי ע"ד הגאון מז"ה זלה"ה בחק"ל א"הע סי' ח'

ל"ד תשובתי ע"ד לישב דברי הרמ"ז ז"ל

ל"ה חזר הרב הנז' הי"ו לחזק את דבריו

ל"ו תשובתי שנית על כל דבריו לקיים מילי דאבות

תקון טעיות דע"ח ע"א שי' מ"ו ראיה מהמג"צ צ"ל ראיה מהמג"א

ל"ז שקלא וטריא בענין אם יבא אליהו. ואי אמרינן תמ"ל: חשן משפט

א' שאלה ותשובה בנותן מתנת קרקע לבניו. ע"מ שלא למוכרו לעולם אי חייבים בניו לקיים. ואתמ"ל שהם חייבים לקיים מצות אביהם אי גם ירתי ירתוהי חייבים גם הם לקיים תנאי זה

ב' במוכר קרקע לחברו ע"מ שאם ימכרנו לא ימכרנו אלא להמוכר המ"ק. אי גם יורשי הקונה חייבים לקיים התנאי ההוא

ג' בשוכר קרקע מגוי במשכנתא. אי יכול לעשות חזקה

ד' כענין קיום ב"ד אי חנם הקהל הממונה מאת המלך יר"ה ברצון הצבור יכול לקיים שטרות לבדו

ה' בדין הזק ראיה לענין פתח בית כנגד פתח חצר

ו' גם את בדין הז"ר היכא דר"הר באמצע

ז' שאלה ותשובה בעושה צוואותיו בארצות איירופא לפי מנהג המקום ההוא. ויורשיו השוכנים בארצות תוגרמה טוענים דאינהו חשיבי מוחזקים. והם לא קבלו מנהג אותו המקום להכשיר אותם השטרות

תקון טעיות דפ"ב ע"ב שי' יו"ד הודה. צ"ל אודה. שם שי' נ"ו דיכול. צ"ל היכול. דפ"ג ע"א שי' ט' הדינים צ"ל הדנים. שם ע"ג שי' כ"ב גם כי. צ"ל גם הם. שם שי' ן' צאינה. צ"ל אציגה. שם ע"ד שי' כ"ו אין. צ"ל איך. דפ"ד ע"ב שי' ט"ו להרמ"ע. צ"ל להרמ"מ. שם שי' כ"ז צ"פ. צ"ל א"ח. דפ"ה ע"א שי' יו"ד לעדות. צ"ל לדעות. שם שי' כ"ב חקר. צ"ל חתר. שם ע"ג שי' כ"ח דבתר אזלינן. צ"ל דבתר היורש אזלינן

ח' במי שנתן מתנת בריא מנכסיו למי שאינו יורשו וציוה אותו לתת סך מה להקדשות ורבני הדור הע"י בטלו אותה מתנה. מאן יהיב ההקדשיות

תקון טעיות דפ"ה ע"ד שי' ט"ו גם צ"ל אם. שם שי' ל"ג כי הגם. צ"ל כי עם. דפ"ו ע"א שי' ב' ואם גם. צ"ל ואם הם. שם שי' יו"ד שגם. צ"ל שאם

ט' ש"וט במה שנסתפק הרב מוצל מאש שבסו"ס רב יוסף סי' ט' בדין שהיה תלוי אם לוי היה חי. ובאו העדים והעידו ונפסק הדין ע"פ. ושוב בא דין כיוצא בזה. וצריכים לאותם עדים. ובאותו נדון העדים פסולים לעדות. היכי לדיינו דייני

יו"ד שאלה ותשובה לברר בשטרות היוצאים בחתימת צ"ל בעד העד ובפרט היכא דהעד ס"ן. דלאו שפיר למעבד הכי. אלא היכא דקבלו אותם בני העיר בקבלה מפורשת

תקון טעיות דף פ"ו ע"ב שי' יו"ד הרשב"ש. צ"ל הרשב"א

י"א שאלה בערי איירופא שנוהגים לתקן שטרותיהם ע"פ נימוסי המדינה. ובאחד מאותם השטרות נמצא שאינו נו מועיל בדיניהם. והמקבלים המתנות טוענים דמה לנו ולדיניהם כיון שרבני הגלילות תקנו לקיים שטרי הדיוטות אפי' שאינם עולים בדינינו מה לנו לבקש אם עולים בדיניהם אם לא

תשובה בנדון כזה צריך לברר מעיקרא מאיזה טעם תקנו הרבנים ז"ל תקנה כזאת לעזוב מקור מים חיים. אם מטעם דינא דמלכותא או מפני דלא שכיחי גבייהו סופרי דווקני. וע"פ בירור תקנתם יתברר הדין יפה יפה

י"ב ב"ד שתפס משמעון בעד ש"ט שטרח לו בענין אחד. ואי אפשר לברר כמה ראוי בעד שכ"ט. שורת הדין שיפחות שלים ממה שתובע וישבע שבודאי מגיע לו הב' שלישים

י"ג בהסכמה הכתובה בפנקס הק"ק בלתי חתימות המסכימים. אי חשיבה הסכמה

תקון טעיות דפ"ח ע"ב שי' כ"ג ואתו ידידי צ"ל ואתה ידידי

י"ד בשטר מתנה שנקנה בק"ס שהשטר הוא לראיה