שו"ת תעלומות לב חלק א קמז

בהיות נסח ההרשאה הזאת משונה מהסדר הנדפס בס' בית יהודה. ראיתי נכון להביא כאן דברי הרב הגדול שאר בשרי כמהר"ר ם משה חזן זלה"ה (שמצאתי בתוך כתיבותיו) אשר ביאר משה באר היטב ההכרח שאלצהו לשנות הנסח וז"ל הטהור

מה שסידרתי סיפור המעשה כמו הצעה שכן בא וכו' ובכן טרם כל מעשה הגט וכו' דברי המגרש. ואח"ך סיפור העדות על כל מעשה הגט. זכותי בקופתי שהרי אזהרה שמענו מהרב בתי כהונה ז"ל בח"ב דפ"ה ע"ב וז"ל אזהרה לדין המסדר שימנה השליח קודם שיצוה לסופר ולעדים עכ"ד וכיון שכן הוא הדין. למה לא נסדר נוסח שטר מינוי השליחות על אופן בהיר וזהיר כזה. שממנו ישמע שהדבר נעשה כדין כל דבר כסדרו ותקונו. ומה הבלבול הלזה שאנו רואים בכל הנסחים שמעשה ראשון נכתב אחרון וכן להפך. דוק ותשכח כי אין לי פנאי להאריך. ואל תשיבני כי בזה אנו מאריכים הרבה בנסח שטר השליחות ואתי לקלקולא שכבר כתב מב"י ופסקו מור"ם בסי' קמ"א שאין לחוש להאריך בדבר שעיקר השליחות תלוי בו מאחר שכל אחד יכול לכתוב כפי צחות לשונו ואין תקון חכמים בזה עכ"ד. והאמת אגיד כי אלו היה נדון שלפנינו בשליח הולכה נהוג ר"ל שנמסר הגט ביד השליח להוליכו לב"ד של מקום הנתינה. בכה"ג אפשר שהדין נותן שלא לשנות מנוסחי קדמאי ואיכא משום חשש לעז על הראשונים שנהגו כן דור אחר דור. אבל בנדון שלפנינו שהוא נדון מחודש ולא בא בכתובים שום נוסח מסודר. זולת הנסח של הרב בית יהודה ז"ל דוקא. ובנסח זה עלו בו עצ'בים מכמה אנפי אשר הרואה יראה. וכיון שנטפלנו לסדר נסח חדש א"כ דינא יתיב שראוי לסדרו בכל הדברים אשר נעשו במוצאיהם למסעיהם. ובמעשה אחר כנ"ד ליכא משום ב"ד בתר ב"ד לא דיקי אפילו הוא דומה בדומה ממש כמ"ש הרב שאלת יעבץ בח"ב סי' ח"ן ה"ד הרב עקרי הד"ט יו"ד סי' ד' אות ה' ועיין למר שניו הרב המפורסם כמהר"ח פאלאג'י נר"ו בס' סמיכה לחיים דס"ג ע"ב. ושוב ראיתי בס' יאיר נתיב שסידר ומינה הבעל וכו' קודם כתיבתה וקודם ציווי הבעל וכו' ושמחתי כמוצא שלל רב אלא דעכ"ז אינו מסודר הלשון היטב כיעו"ש ודוק

גם מה שסידרתי קנין אגב ד' אמו"ק הגם שלא נמצא בשום נוסח כסדר הזה. גם את זה הוא כי ראוי לעשות גם הרשאה זאת ככל יתר נסח ההרשאות שנהגו להקנות ארבע אמו"ק. ולמה יגרע הרשאת הגט מכל הרשאות שבעולם. ואף שידעתי שמדינא דברים בעלמא גם בלא קנין סגי כמ"ש מרן בסי' קמ"א ס"ק כ"ו ושורשן של דברים הם מהרי"ף והרמב"ם ז"ל כנודע. מ"מ מהיות טוב א"ת רע. ובפרט שמצאנו בתשו' הרא"ש ז"ל בכלל מ"ה סי' ז' שנסח שטר השליחות המובא בשאלה הוא כסדר הזה. ועיין להרב כסא אליהו ז"ל שם בסי' קמ"א שכתב על לשון הש"ע וז"ל פי' שמקנה המגרש ד' אמו"ק לשליח וכו' כן מתבאר מדברי הרא"ש ז"ל בכלל מ"ה סי' ז' יעו"ש. והאמת כי אינם דברי הרא"ש ז"ל אלא לשון השואל. מ"מ כיון שהרא"ש ז"ל לא ערער בדבר ושתיק ליה. ש"מ כי ישר בעיניו הסדר הזה

ג"כ סידרתי בכל מקום שיגיעו עדי השליחות לדבר ממסירת הגט ליד האשה בזה הלשון "ותכף שיגיע הגט לידה, כי הנה מלבד שהוא נסח מרן ז"ל בסי' קמ"א והוא האמת דבשליח הולכה אין האשה מתגרשת אלא משעה שיגיע הגט לידה או ליד שלוחה וכו'. מלבד כל זה מצוה לפרסם הדבר כיון שהנוסח של הבית יהודה הוא מוטעה מן השורש. שכתוב בו וזה נוסחו הוו עלי עדי"ג שאני ממנה וכו' ותהא מגורשת בו ממני מעכשיו וכו' עי"ש. וזה תימה נפלא כי איך נוכל לומר בגט שליח הולכה מעכשיו. כל דאינה מגורשת אלא משעה שיגיע הגט לידה. והרי אעיקרא כל מה שנתקן לשון זה "משעה שיגיע הגט לידה הוא דוקא להודיע שאינו שליח קבלה. ומפני פחד זה הוסיפו במנהג אזמיר יע"א לומר בשעת ציווי השליחות מאותה שעה שיגיע הגט לידה. והרב בתי כהונה ז"ל בח"ב דפ"א רע"ג תמה על המנהג הזה וכתב דאפשר שדקדקו להוסיף דבר זה כדי שלא יטעה לומר מעכשיו (כלומר שהמקום הוא מקום שנוהגים לומר מעכשיו בגט הניתן לידה או ליד שלוחה. וע"ז לא לבר שהשמיטו לשון מעכשיו אלא הוסיפו דבר והופכו ודוק) ונמצא דהוא שליח קבלה. ונמצא דחוזר בו כמו שאירע וע"ז חשו לה רבנן בתראי עכ"ד. ואחר שכן תמהני איך בנסח הבית יהודה ז"ל נתון המכשול הזה. ועיין למהרח"ש בסימן כ"ז שקרא טעות מפורסם בשטר שליחות הולכה שהיה כתוב מעכשיו. והרב כנ"הג בא"הע סי' ק"ך בהגהב"י סוף אות מ"ב כתב עליו וז"ל ואם הגט ההוא לא היה בתנאי דאם לא אבא עד י"ב חדש ודאי דמה שכתוב בשטר השליחות מעכשיו הוא טעות מפורסם עכ"ד. ומה לי להאריך עוד הרוע הסידור אחר בקשת המחילה נשקף על פני כולו. ולמה לא סידר ג"כ ליד שלוחה או שליח שלוחה כאשר סידר מרן ז"ל בנוסח שלו. ולמה נעגן את האשה ח"ו כי מי יודע מה ילד יום. וידוע תשו' הרשב"א באלף כ"ו ופסקה מור"ם בריש סי' קמ"א דיש קפידא בזה אפילו מהאשה לבעל כ"ש מהבעל להאשה ועמ"ש מהריק"ש בסי' קמ"א בזה דכיון שיש רשות מהבעל והאשה למנות שליחים תו ליכא לא קפידא ולא בזיון

והנה אמת שמהרח"ש ז"ל כתב בסי' כ"ז שמרן הפריז על המדה לסדר ליד שלוחה או שליח שלוחה. אבל כבר יצא לישע מרן החבי"ב ז"ל בא"הע סי' ק"ך בהגהב"י והראה לדעת שיפה סידר מרן ז"ל נוסח זה מטעמים מספיקים. ובפרט באתרא דפסקו כהרמב"ם ז"ל וכן העלה מהר"ש חסון בתשו' סי' מ"ג. כלל הדבר שמצד שטר השליחות אנו מוכרחים לסדרו באופן רחב רחב עד שלא ימצא ב"ד של מקום הנתינה שום עכוב. ואם הב"ד שם רוצה ויכול להתחסד שתקח האשה הגט מיד שליח בעלה או שליח שלוחו מה טוב לצאת י"ח כל הפוס' ז"ל. ואם אינו יכול לפי נדונו והעת והזמן. באתרא דנהיגי לפסוק כהרמב"ם ומרן הקדוש ז"ל יעשו כסברתם בלתי שום פקפוק. כי בלא"ה תפסינן כוותייהו אפילו להקל. ואפילו דבאיסור ערוה העלו האחרונים שיש להחמיר נגד מרן. כבר העלה הגאון מרן זקני הרב ז"ל בח"ל מה"ב הנד"מ בדק"ף ע"ד דלא נאמר זה כ"א בשיקול פוסקים לא כשרוב הפוסקים קיימי להקל כדעת מרן ז"ל. ואנא נפשאי בספ"הק כרך של רומי בענין מקדש בע"ה הסכמתי להקל כדעת מרן ז"ל מפני שהוכחתי לדעת שק"ס פוס' קיימי כדעת מרן נגד כ"ו המחמירים עי"ש ודון מינה לנדון שלפנינו היכא שהוא שעת הדחק ואש"א ת"ם: