ביאור יש"ר על התורה, במדבר ד:יח

אל תכריתו, למשה ולאהרן ובניו בא הצווי הזה שלא יגרמו מיתה לבני קהת ע"י התרשלותם לכסות כלי הקדש, כי אם לא יהיו זריזים בזה ויבאו בני קהת לשאת טרם כלו הכהנים לכסות, אין ספק שימותו בראותם את הקדש, ויהיו אז הכהנים סבה להיות נכרת שבט הקהתי מתוך הלוים, והנה לא הוצרך לזרזם גם על בני גרשון ומררי לפי שלא היתה עבודתם בדברים המוקדשים כ"כ, ולא יתחייבו מיתה על הנגיעה ועל הראייה כמו במשא בני קהת: